מהי העצמה נשית? האם היא רלוונטית עבורנו, במאה ה-21, בעידן שאחרי ארבעה גלים של פמיניזם?
התשובה בעיני היא – כן. כולנו רוצים ורוצות להתחבר לעוצמה שלנו. העצמה היא תהליך שרלוונטי לכל גבר וכל אישה.
עם זאת, העצמה נשית שונה מהעצמה גברית. איך ומדוע? לכך אתייחס במאמר הנוכחי.
העצמה נשית במאה ה-21: מקורבנות – לגבורה
במאמר קודם בנושא אלימות נגד נשים, התייחסתי לנשים האמיצות של ימינו. נשים שהיו קורבנות, ובחרו לצאת לאור במסע של העצמה וגבורה. הנשים הללו, כחלק מתנועת Me Too, סייעו לחשוף את הקורבנות שנשים חוו מתוך אלימות ושליטה גברית. התנועה הזאת מתחברת למסע נשי עמוק וארכיטיפי יותר: מסע מקורבנות, דרך העצמה, לגבורה.
במחקר המסע הנשי, בניתוח של סוגי המסעות הנשיים, זיהיתי 5 סוגי מסעות. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים: מסעות טרגיים, מסעות העצמה, ומסעות אפיים (מסע גיבורה).
מסע ההעצמה הוא מעין גשר מהמסעות הטרגיים, למסעות האפיים. כלומר, בדומה למתואר בהקשר של Me Too, העצמה היא תהליך שאישה עוברת כדי להפוך מקורבן של הנסיבות, לגיבורה הראשית בסיפור חייה. כלומר, כל עוד אנחנו כנשים, מרגישות שחווינו קורבנות ברמה מסוימת – העצמה יכולה להיות רלוונטית עבורנו.
ניתן לומר שעבור גבר, העצמה היא תהליך דומה. גם גברים חווים קורבנות. גם גבר יכול לנוע מעמדה של קורבנות לעמדה של גבורה. עם זאת, קורבנות נשית נראית אחרת מקורבנות גברית. אולי מתוך כך, העצמה נשית נראית אחרת מהעצמה גברית. במאמר הזה אתמקד בהעצמה נשית – וברלוונטיות שלה לכל אחת ואחד מאיתנו.
אז איך נראית העצמה נשית? למה היא רלוונטית לימינו? ואיך את יכולה לממש אותה בחייך?
העצמה נשית – ממיתוסים לתרבות פופולרית
כולנו מכירים סיפורים על נשים שהצליחו ליצור שינוי בחייהן. הן נעו מעמדה קורבנית – למקום מועצם. אלו סיפורים אנקדוטליים, אישיים, שיכולים לתת לנו כח והשראה. מעבר לכך, אגדות, מיתוסים ופורמטים אמנותיים נוספים, מסכמים את הסיפורים הללו. לכן, ניתוח של אגדות, מיתוסים ואמנות, מאפשר לנו לגלות את הפורמט והמבנה של סיפורי העצמה.
כאשר ביצעתי את הניתוח הזה, המבנה שגיליתי דומה למה שתיארה סימונה מצליח-חנוך בספרה ״אגדות המוות ההפיך״. מדובר בסיפורים כמו כיפה אדומה, שלגיה, והיפהפיה הנרדמת. מקבילה מודרנית שניתחתי לעומק בהקשר זה ישנה בסדרה MAID (עוזרת בית). מדובר על סיפורים בהם דמות נשית שנמצאת בעמדה קורבנית, יוצאת למסע לעבר עצמאות, בטחון חופש. בדרך, היא נכנסת לתרדמת. בהמשך היא מתעוררת, בסיוע של כח חיצוני שתומך בה ואף מציל אותה. מה יש לנו, כנשים בוגרות, ללמוד מהסיפורים הללו?
כמסעות העצמה נשיים, הם כוללים יצירה למסע שלא הייתה יזומה או מתוכננת; כניסה לתרדמת בעקבות חוסר בבשלות, כלים, ידע או מודעות; כוחות מיטיבים שתומכים בגיבורה ומגינים עליה, כך שהתרדמת לא הופכת למוות של ממש; ותחייה מחדש בסיוע כוח חיצוני.
אז מה משמעות השלבים הללו – ואיך הם קשורים אליך?
שלבים במסע העצמה: הפורמט של העצמה נשית
מסע העצמה מתחיל מעמדה בה הגיבורה נמצאת בחולשה יחסית. לרוב, היא ילדה או נערה, או לכל היותר אישה צעירה. אין לה את הכוחות לקבוע את מציאות חייה. לדוגמא, כיפה אדומה היא ילדה; היפהפיה הנרדמת ושלגיה הן נערות; ופרספונה היא אישה צעירה.
גם אם את, כקוראת, לא נמצאת במצב הזה, יתכן שיש חלק בתוכך שמרגיש כך. ילדה, נערה או אישה צעירה – שעוד לא קיבלה את מה שהיא צריכה כדי להתבגר. רובנו לא גדלנו בסביבה שאיפשרה לנו חניכה בריאה ושלמה לנשיות: לעיתים נצטרך להשלים אותה בשלב מאוחר יותר. הילדה, הנערה, או האישה הצעירה הפנימית שבנו, לא בהכרח יכלו לנוע במסלול העוצמתי שהן יועדו אליו. אולי הן חוו קורבנות מסוימת, שבלמה אותן במסלולן. ואולי כעת, יש חלק בתוכך שמתעורר, ומוכן לצאת למסע, למצוא את העוצמה שלך בחזרה.
אז מהם השלבים של מסע העצמה נשי, ואיך הם יכולים לעזור לך להגיע למקום של בטחון, אהבה ועוצמה?
יציאה למסע העצמה: לא מתוך בחירה חופשית
הגיבורה שיוצאת למסע העצמה, לא עושה את זה מיוזמתה. בניגוד לגיבורה האפית, היא לא מזהה את המקום הפנימי שמניע אותה, את ההתנגדות החיצונית, וממתינה לזמן המתאים לפעול. הגיבורה הזאת נזרקת למסע – על ידי כוחות שאינם בשליטתה.
אולי אמא שלה מבקשת ממנה להביא אוכל לסבתא; אולי ההורים שלה נמנעו מלהזמין את הפיה הרעה לנשף; ואולי היא נמצאת תחת איום ברצח מאם-חורגת מסוכנת. אולי היא נחטפה על ידי הדוד הרשע שלה, ונמצאת כלואה מתחת לאדמה. בתקופה בה המאמר נכתב, אנחנו זוכים לראות נשים וגברים שיוצאים לחופשי, אחרי ששהו מתחת לאדמה. ניתן להתחבר למיתוסים קדומים הנוגעים לסיפורים כאלה בדיוק, כדי להבין כיצד העצמה מתרחשת, גם אחרי סבל בלתי נתפס.
במציאות האנושית, מסע העצמה יכול להתחיל מתגובה לחוויה טראומטית. הוא יכול להתחיל ממשבר נפשי, או מאירוע חיצוני שדוחף אותנו לפעולה. זהו משבר שלא בחרנו בו ולא רצינו בו, אבל אנחנו מגיבות אליו מתוך כוונה להגיע לפתרון, לנוע למקום טוב יותר.
כך או אחרת, היציאה של הגיבורה למסע נשי של העצמה מגיעה מעמדה הישרדותית של אין-ברירה. עצם הקיום שלה, בנסיבות בהן היא מוצאת את עצמה, דוחף אותה אליו. היא מי שהיא – סקרנית, יפה, חברותית – ואין לה שליטה על כך, או הגנה מפני גורמים אשר מאוימים ממנה ומדרכה. עליה לצאת לדרך – אין לה אפשרויות טובות נוספות.
אם היא תבחר בדרך הרסנית, של השמדה עצמית או אלימות, יתרחש מסע טרגי. היא בוחרת אחרת. היא בוחרת לצאת לדרך, יהיה מה שיהיה.
איפה את הרגשת כך בחייך?
- אולי אירוע קשה, פציעה או מחלה, שלחו אותך למסע בלתי-מתוכנן?
- אולי חוויה של הריון, הורות או לידה הגיעו באופן בלתי-צפוי – או בלי שתביני את המשמעות שלהם עבורך?
- ואולי נסיבות ילדותך, שולחות אותך היום למסע של עיבוד, החלמה או שינוי שלא את בחרת בו?
גורמים שונים בחיים יכולים לשלוח אותנו למסע שלא מבחירתנו – ולמסע הזה יש מבנה שניתן ללמוד מראש.
הדרך במסע נשי של העצמה: צעדים של התמסרות ותמימות
הגיבורה במסע העצמה, לא יודעת מה היא עושה. היא רצה אל היער, יוצרת קשר עם החיות, מחולצת על ידי גמדים. אולי היא מתפתה לרדת מהשביל, ופוגשת זאב, בלי להבין את הסכנה שבכך. ואולי היא קוטפת פרחים בשדה, ולא מכירה את הסכנה שעלולה לבקוע מתחת לרגליה. אולי היא מטיילת בארמון ונתקלת בזקנה עם גלגל טוויה. היא נדחפת לגעת במחט מתוך הרצון הטבעי שלה ליצור, הסקרנות והפתיחות שלה – לא ממקום רע.
התמימות הזאת מגינה עליה. היא מתמסרת אל הדרך הלא נודעת, וכוחות נעלמים שומרים עליה בתוך התנועה המתמסרת הזאת. היא עושה כמיטב יכולתה בכל רגע, והמציאות דואגת שזה יהיה מספיק. עם זאת, למעשים יש השלכות. לבורות שבה נעה הדמות יש משמעות: היא לא יודעת לחלץ את עצמה מהביקור בשאול, מההיבלעות על ידי הזאב, מרעל התפוח או מהתרדמת. לה, כנערה או אישה צעירה שמודעת לעצמה, אין את הכוחות לכך. הכוחות והתמיכה שיש לה, מספיקים כדי להמתיק את המוות ולהביא תרדמת במקומו. הכוח להתעורר – יצטרך להגיע ממקום אחר.
השיא במסע העצמה: כניסה לתרדמת, לא למוות
בכל מסע יש רגע של חשכה. ירידה אל התהום, כשאולי אנחנו לא בטוחות שנוכל אי פעם לצאת ממנה. מוות של חלק מאיתנו, שהוא הכרחי כדי להיוולד מחדש, עוצמתיות יותר משהיינו אי-פעם.
הגיבורה במסע העצמה, אינה מיומנת בתנועה הזאת. זאת הפעם הראשונה שהיא חווה אותה – וללא חניכה מספקת. אין בה את הכוחות, המודעות, או האנרגיה, כדי לעבור את התנועה הזאת בצורה חלקה, יעילה ומהירה. היא נתקעת בשאול, לכאורה ללא דרך חזרה.
עם זאת, היא הגיעה לשם בתנועה מדויקת, מודרכת ומוגנת. גם אם התנועה, ההתקדמות, הפריצה, לא נראית על פני השטח – היא מתרחשת מתחת אליהם. ישנם מספיק כוחות מגנים, שהגיבורה מחוברת אליהם, ופועלים לטובתה, גם כשהיא אינה בהכרה, ולא מודעת לכך.
הכוחות המסייעים במסע העצמה: התמימות מגנה עלינו – ומובילה להצלה
מה לומדת הגיבורה, כשהיא אינה בהכרה, ונמצאת בתרדמת?
בדרך למסע הירואי, אנחנו לומדות שאנחנו לא לבד בעולם; שאיננו רעות, דפוקות או פגומות; שזה לא או אנחנו, או אחרים – אלא גם וגם. אנחנו לומדות שאנחנו חלק הרמוני מהשלם שהוא היקום, ולכן ישנם דברים שהם גם טובתנו, וגם לטובת הסביבה. שנועדו להזנתנו, לתמיכתנו ולריפוינו – ושגם מזינים את הסביבה, תומכים בה ומרפאים אותה. ההצלה שלנו היא לא רק עבורנו: היא לטובת כולם. כך נלמד להיות גיבורות אפיות, שיוצאות למסעות שמשלבים בהרמוניה בין הטובה שלהן, לטובת הסביבה שלהן – שמרפאים גם אותן, גם את הקהילה, וגם את העולם כולו.
בדרך לשם, אנחנו מפסיקות לחפש פתרונות בהן צד אחד מנצח על חשבון השני שמפסיד. במקום זה נשאף לפתרונות win win, שמיטיבים עם כל המעורבים בהם. כדי להגיע, אנחנו לומדות שלא כל הכוחות שלנו, נמצאים בתוכנו. אנחנו מגלות שיש כוחות חיצוניים שעומדים לצידנו כשאנחנו זקוקות להם, ושמעניקים לנו חוויה מרפאת, שמתקנת את הדפוסים הפוגעניים שמתוכם נזרקנו למסע הזה מלכתחילה.
עם זאת, כדי לחוות את התיקון, עלינו להגיע ממקום של תמימות ופגיעות. עלינו להסכים להיות פתוחות לעולם, למרות שהוא עלול לפגוע בנו, כמו שלגיה שפותחת למכשפה הרעה את הדלת. זה דורש אמון ואמונה, שהם האומץ שמאפשר לנו להמשיך.
לאחר מכן, גם בזמן התרדמת, הכוחות שתמכו בשלגיה כשהיא הייתה בדרכה – אשר באים לידי ביטוי דרך דמויות הגמדים – שומרים עליה ומגינים עליה. הם מונעים מהתרדמת להפוך למוות, ומאפשרים להצלה האמיתית להתרחש. שלגיה לא ניצלה על ידי כך שהיא הסתגרה בביתה – אלא על ידי העשייה המסורה, הרוח הטובה והפתיחות שלה. האיכויות הללו, לצד היופי שלה, שהוא שיקוף סימבולי של נעורים ותמימות, מביאות לכך שהגמדים שומרים אליה, ומאפשרים לנסיך להגיע אליה. במקרים של כיפה אדומה ופרספונה, עצם הפגיעות וחוסר האונים שלהם, מובילים לכך שכוחות כבירים נלחמים ופועלים לטובתן. כך או אחרת, התנועה ממשיכה, גם כשהגיבורה מנמנמת. היא מגיעה לשיא ברגע של התעוררות, וחזרה לחיים, מתוך השינה והשכחה.
נצחון במסע העצמה: התעוררות הכוחות
רגע ההצלה של הגיבורה, לרוב מערב דמות גברית (נסיך, זאוס, או צייד) שנחלץ לעזרתה. אנחנו לא אמורות לעבור את המסע שלנו לבד! נשים ראויות לעזרה, להכלה ולהגנה של גברים ששמחים לעשות זאת, ומרגישים שזכו בכך שיש להם את ההזדמנות להציל, לתמוך ולסייע. הגיבורה זכתה בהצלה בזכות האיכויות שלה. היא משכה אותה אליה – היא אינה חסרת אונים. היכולת שלה ליצור את הרגע הזה נבעה מתוך מי שהיא. לא כל יצירה היא אקטיבית – ניתן גם למשוך אותה אלינו מתוך ההווייה שלנו. מתוך זה שעשינו כמיטב יכולתנו, כאשר לא הייתה לנו ברירה.
ההצלה מלמדת אותנו שישנה דרך החוצה מהשאול. גם אם חלקו נשאר איתנו – הוא הופך אותנו למלכה, שיודעת לפקד על כוחותיו ולהניע אותם. איננו חסרות אונים יותר. אם נצטרך לצאת למסע נוסף, נעשה זאת אחרת: מתוך בחירה, במודע וברצון.
מהו השלב הבא של העצמה נשית?
במסעות אפיים, הגיבורה לוקחת על עצמה את הירידה לשאול מתוך בחירה. גיבורות מיתיות כמו איננה ופסיכה, וגיבורות מודרניות כמו אלזה ומואנה, יורדות לשאול כי זה הדבר הנכון לעשות. כי זה הצעד הבא במסע שלהן. כי זה חלק מפחיד, קשה, אבל בלתי נפרד מהדרך שלהן, ממי שהן.
הירידה הזאת לשאול, והאומץ שהיא דורשת, נובעת מתוך מסע העצמה מוקדם יותר. גם פסיכה קופצת מהצוק לידיו של קופידון, ואז נכנסת ל-"תרדמת" תודעתית בלילות האהבים שלהם, לפני שהיא יוצאת למסע אפי בכוחות עצמה. הירידה שלה אל השאול היא חלק מהמסע שהחל מהגל האיטי והמשכר של ההעצמה היא חוותה קודם לכן.
אם תתבונני על חייך, ייתכן ותזהי מקומות בהם את חווה מסע העצמה כזה. אולי חלק ממך – יצירה שיצרת, ההורות שלך, חלק באישיותך – נרדם לתקופה, לאחר שלא היו לו את הכלים להתמודד עם האתגרים שהחיים הביאו. האם החלק הזה ממשיך במסעו, בתוך התרדמה? האם חלקים אחרים בתוכך מגנים עליו, בונים את הכוחות, עד הרגע בו ההזדמנות תגיע? הרגע בו כח חיצוני, שהחיים ישלחו אליו, יתמוך בו ויסייע לו להתעורר?
מסגרות של העצמה נשית אמיתית
יכול להיות שתרצי עזרה, הדרכה ותמיכה במסע ההעצמה שלך. ישנן קבוצות, טיפולים, ומסגרות אשר יכולות לתמוך בך. מה מאפיין מסגרות של העצמה נשית אמיתית?
תומכות במהלך מסע העצמה
- מבינות את התמימות, מחבקות את חוסר הידע
- מראות כיצד התרדמת (הדכאון, ההפסקה, חוסר הפריון) באה כהמתקה של משהו חמור יותר, בזכות ההשתדלות וההתמסרות שהבאת
- תומכות בהתעצמות הכוחות עד להתעוררות
- מעודדות את הפתיחות לכוחות מסייעים חיצוניים, ואת השימוש המעצים במשאבים שהם מביאים
מסייעות במעבר למסע אפי
- יש צורך להכיר את המבנה, עולם המושגים והאתגרים שבמסע האפי, כדי לעבור אליו באופן חלק.
- ישנן דרכים רבות לעשות זאת, אך לא רבות שמתמקדות בדרך הנשית במיוחד.
- קורס ״החניכה הראשונה״ שיצא בקרוב, מיועד לעשות זאת. במהלך הקורס לומדים על סוגי גיבורות במסע הנשי, ועל הקשר שלהן לנפש שלך. הוא מסייע להכיר את עצמך ואת הנשיות שלך באמת, באופן שיאפשר לך לנוע מתוך בחירה אמיתית ולא מתגובתיות.
- אשמח אם תצטרפי למסע שלנו. עם זאת, חשוב שתמצאי את הדרך שלך, ואת ההדרכה שמתאימה בדיוק עבורך.
- כל אחת צריכה לבחור עבור עצמה מהו סוג ואופי המסע המתאים לה: להביא ילד? לפתוח עסק? לטפס על הר? המשאלה שבתוכך היא המפתח למסע המתאים. משם, העזרה המתאימה תוכל להגיע.
מגינה ממסע טרגי
- מסגרת של העצמה נשית אמיתית תסייע לך להיזהר מביטויים שליליים של נשיות.
- היבטים כאלה עלולים לכלול התעלמות מהבדלים בין אישיים; יצירה של יחד חונק, על חשבון צרכים שלך או של האחר; החלטות שלא לוקחות בחשבון גם את הפרט וגם את מערכות היחסים שלה – גם אם יש צורך להחליף ולשנות אותן כדי שאפשר יהיה ליצור בטחון ולצאת לדרך.
- במסע טרגי, את "לוקחת את המושכות" ובוחרת בפנייה שמזיקה לך, לסביבתך, או לכולכם גם יחד. מסגרת תומכת תפעל כדי להגן עליך ממעשים כאלה, ולהמשיך לנוע בהתמסרות, תמימות, השתדלות והתמדה.
לסיכום
- מצב של חוסר עוצמה איננו בהכרח טבעי – אלא כנראה נובע מנסיבות שלא היו לטובתך.
- כדי לעבור העצמה, עלינו להבין את ה״תרדמת״ שנופלת עלינו כאמצעי מגונן הנובע מהמצב, ושיש בו שאיפה לריפוי.
- חשוב שנקפיד לא לפעול מאגו, ולשלב בהרמוניה צרכים אישיים ומערכות יחסים.
- כך נוכל בסופו של דבר להתעורר מהחניכה הזאת לעבר תנועה אפית.
