פרשיות הנוגעות לאלימות נגד נשים עולות לכותרות לעיתים קרובות. כל פרשה כזאת פותחת פצעים רגשיים אצל נשים רבות. זוהי הזדמנות לחשוף את הכאבים הללו לאור השמש המרפא, ולאפשר עוד שלב של החלמה ותיקון. הפרשיה האחרונה היא עוד עדות לאומץ נשי מול האלימות הזאת. טאיסיה זמולוצקי העידה באומץ ובפנים גלויות על הפגיעות שעברה כנערה מהזמר אייל גולן. היא מצטרפת לגבורה של ג'יזל פליקוט. ג'יזל העידה בשמה המלא במשפט מול האנסים שלה, והכריזה: "הבושה עוברת צד".
מקרים כאלה מעלים גאווה בקרב נשים, שמתחברות לאחיותיהן שמעיזות לעמוד על שלהן בגלוי. הן נעמדות מול גברים אלימים, ואומרות – לא עוד. בכך, הן הופכות את העולם למקום בטוח יותר, ויוצרות גלים של שינוי חברתי בנושא. לצד זה, הגישה הגברית האלימה מתועררת גם מול נשים אמיצות כאלה. יש כאלה שמאשימים אותן, משפילים אותן, ומעדיפים שהן ישתקו, יספגו, ויאפשרו לאנסים שלהן להסתובב חופשי.
לעיתים נגיב בצורה שאיננו שלמות איתה מתוך הזעזוע שכולנו חוות מתיאורים של מקרי אלימות שכאלה. הם יכולים לגרום לחלקנו לרצות להדחיק, לא להרגיש, לא לחשוב על זה. משם, הדרך קצרה להאשמת הקורבן, שמראה לנו ש-"לנו זה לא יקרה". אבל האמת היא, שאלימות נגד נשים יכולה לקרות בכל מקום. הדרך היחידה שיכולה למנוע אותה – זה אם כולנו נעמוד ונגיד: לא עוד. לא עוד עצימת עיניים מול נשים שנפגעות. די לנרמול של התנהגות מחפיצה ומשפילה. לא עוד ביוש של הקורבן, והגנה על הפוגע.
אז מה כל אחת מאיתנו יכולה לעשות כדי להביא לשינוי חברתי מקיף בנושא?
דפוסים חברתיים שמאפשרים אלימות נגד נשים
הפרשיה האחרונה שעלתה לכותרת מראה עד כמה האלימות נגד נשים נמצאת עמוק ב-DNA התרבותי שגדלנו עליו. אך המקרים הקיצוניים שמגיעים לחדשות הם רק קצה הקרחון: ניסיונות למנוע את מקרה הקיצון הבא צריכים להתייחס למקום עמוק בהרבה. השורש הוא בדפוסים החברתיים שמאפשרים לתופעות כאלה להתרחש ברמה נורמטיבית, שלעיתים נדירות מגיעה לאירוע אלימות קיצוני.
תנועת me too היא התחלה של תיקון שמשקף לגברים את החוויה של להיות אישה בעולם. תחת פחד מתמיד מתקיפה כזו או אחרת, למדנו לעגל את הגבולות שלנו. רבות מאיתנו נוטות, או נטו, לומר כן כשמתכוונות ללא ולהיפך, לקבל הטרדה כמחמאה והצקה כחיזור. ההתנהגות הנשית הזאת היא מנגנון הישרדותי הגיוני. אם למדנו, מניסיון ישיר או עקיף, שגברים יכולים להיות מסוכנים לנו, אנחנו נחשוש מהם. במקביל, נחפש את הגנתם. כך או כך, סביר שנחשוש מהתגובה שנקבל אם נעמוד על שלנו.
עם זאת, ההתנהגות הזאת יוצרת דינמיקה בעייתית כשאנחנו כנשים בוגרות מבקשות ליצור מציאות אחרת. גם מול גברים שרוצים לסייע לנו, אם לא נגיד מה אנחנו רוצות וצריכות – לא יבינו אותנו. אם לא נציב גבול – סיכוי סביר שיעקפו אותו, מבלי להבין את משמעות הדבר. לכן, על מנת ליצור אקלים חברתי בטוח יותר, עלינו למצוא את קולנו כנשים. עלינו למצוא את הדרך לבטא את הצרכים, הרצונות, והאמת הפנימית שלנו. מבלי שנבטא אותם – הסיכוי שהם יקבלו מענה, קשב ותשומת לב, הוא קטן מאד.
האחריות הנשית מול גברים
זו האחריות שלנו כנשים להבין מה אנחנו רוצות וצריכות. אנחנו יכולות לדעת מה חשוב ומשמעותי לנו, מה אנחנו מרגישות וחושבות – ולעבור תהליך כדי להעביר את המסרים הללו בצורה ברורה ונקיה לסביבה. יכול להיות שנצטרך עזרה של גבר תומך בתהליך כזה. לפעמים צריך לחוות אמון ובטחון, כדי להעז לצאת החוצה. יחד עם זאת, הצעד החוצה מההסתרה, ההקטנה והצמצום העצמי – הוא שלנו.
גברים רבים לא מבינים בכלל מהי החוויה הנשית, וזה חלק מהבעיה. אנחנו יכולות לקבל השראה מנשים אמיצות כמו ג'יזל וטאיסיה, ולהעז לבטא את עצמנו. לספר את הסיפור שלנו במקום ובזמן הנכון. לעמוד על שלנו, היכן שבטוח לנו לעשות זאת, ולחוות את ההעצמה שנובעת מכך.
גבריים אחראיים במידה שווה במצב הזה, וגם הם יכולים להוביל שינוי. עליהם להבין שהם חיים עם מישהי ששונה מהם באופן משמעותי. יעזור אם הם יבינו שיש לנו נקודות רגישות רבות שהם כלל לא מודעים אליהן. לכן, אם אישה מביעה כאב, קושי או אי נוחות – זה המקום להיות רגישים אליה. זו הזדמנות ללמוד על האשה שלצדך, להקשיב לה ולהבין אותה טוב יותר.
אז מהם השינויים שגברים ונשים יכולים לעשות, כדי ליצור חברה בטוחה יותר לכולנו?
השינוי שגברים צריכים לעשות: הגנה ויוזמה
גברים התייחסו לנשים כאל משוגעות במשך תקופה כל כך ארוכה, שרובנו הפנמנו את זה ומתייחסות כך גם כלפי עצמנו. אז, נשים וגברים כאחד – שימו לב לרגשות שלכם ואחד של השנייה.
גברים – שימו לב לרגשות ולתחושות של נשים. שם נמצא המפתח להפוך אותן לשמחות ומסופקות במחיצתכם; הקשיבו למילים שלהן וגם לשפת הגוף. העדיפו תמיד את המעשה שיגרום לאישה להרגיש בטוחה יותר, גם אם הוא נראה פחות נועז או גברי בסטנדרט הישן. רוב הנשים בימינו יודעות להעריך את זה, וגם יזמינו אתכם להיות יותר חופשיים ונועזים כשהן יהיו מוכנות לכך.
שימו לב לרגשות של עצמכם, לחרדה ולפחד שנמצאים מאחורי הכעס, לחוסר האונים והכאב שעומדים מאחורי הזעם. דברו על הרגשות הללו עם גברים אחרים, לכן לפתור אותם לפני שאתם הופכים להר געש מבעבע. כך תוכלו להגיע אל האישה שלכם כשאתם רגועים ומאוזנים, וגם להיעזר בה כדי להגיע לתובנות לגבי המשך הדרך שלכם.
השינוי שנשים צריכות לעשות: תקשורת ישירה
תקשורת ישירה היא תקשורת נשית ברורה, שמבטאת חוויות, רגשות, צרכים ורצונות ללא בושה. אף אחד לא יודע לקרוא מחשבות: אנחנו צריכות ללמוד לתקשר את החוויה הפנימית שלנו עם העולם.
נשים – היו מודעות לחוסר ההבנה של גברים את החוויה הנשית. חימלו להם על הדלות התקשורתית והרגשית שבה הם גדלו, והמשיכו הלאה רק עם גבר שמוכן לקחת אחריות, ללמוד ולהתמסר. מגיע לכן הכי טוב, וכדי לבנות עולם חדש של אהבה וחיבור נעים צריך שניים שמוכנים להתבונן באומץ במציאות הרגשית ולפעול כדי לשפר אותה, להביא ריפוי והרמוניה למקומות שמבקשים זאת.
שימו לב לרגשות של עצמכן, לאיתותים ולאינסטינקטים. פנו לקבלת תמיכה ועזרה אם צריך, כי לפעמים קול חיצוני שאומר לך שאת לא משוגעת הוא מה שנדרש כדי לצאת ממעגל של אימה ולהמשיך הלאה, עם הגבר או בלעדיו.
שלום בין המינים כמפתח לשינוי
כנשים שנפגעו מגברים, לעיתים קל לנו לחשוב שאנחנו לא זקוקות להם. להתעטף בשיריון, וללכת לעשות הכל לבד. אבל האמת היא, שגם אם אנחנו יכולות לעשות הכל, וכל מה שגברים עושים – עדיין טוב ונעים יותר ביחד. עדיין, ההשתבללות המתגוננת היא תגובה לכאב ולטראומה, ולא התנהגות שבאמת נעימה ומיטיבה איתנו. הריפוי שלנו יצטרך בשלב מסוים, אחרי שלמדנו את העוצמה שלנו לבד, לכלול השטת יד אל הצד השני. לכלול למידה מחודשת של דברים כמו פתיחות, אמון, שיתוף פעולה, ושותפות בין שונים. בשותפות כזאת, כל אחד מהשותפים, וכל אחד מהמינים, יוכל להישען על החוזקות היחודיות שלו. כך אפשר ליצור שלם, שגדול מסך חלקיו.
מפתחות לשלום בין המינים במסע הגיבורה
במסע הגיבורה, לרוב יהיה גיבור שעובר מסע מקביל לשל הגיבורה. הם זקוקים זה לזו למען ההתפתחות שלהם, ולצורך מסע מוצלח ומספק. הם תומכים זה בזו, ויחדיו מצליחים ליצור חיים חדשים ועולם הרמוני, אוהב ושלם יותר. התמיכה ההדדית בין המינים נוכחת יותר במסע הגיבורה מאשר במסע הגיבור. היא מובילה לתוצאה הרמונית יותר. בעוד ישנם מסעות גיבור רבים שמסתיימים בהפסד מוחץ של צד שלא ברור אם זה בכלל מגיע לו, מסעות הגיבורה מובילים לחיבורים עמוקים יותר בין קבוצות שונות בעולם ומרחבים שונים בו. אם גורם מסוים צריך להיות מושמד, זה רק כי הוא הביע איום עקבי על החיבורים הללו, באופן שלא ניתן היה לפתור אחרת.
הגישה ההרמונית יותר נשענת על שיתוף פעולה. במסגרתה יש שימוש באלימות רק לצורך הגנה ורק כאשר זה הכרחי. זוהי גישה שמאפשרת ריפוי, תיקון ובטחון לכל מי שרוצה לקחת חלק בעולם המבוסס על אהבה, תמיכה, והתחשבות הדדית. הגישה הזאת, שמתבטאת במסע הגיבורה (או במסעות גיבור שיש בהם גיבורה תומכת, אך שהסיפור שלה פחות מפורט), מציגה סיפור חדש, שבעיני כולנו יכולות ויכולים לקבל ממנו השראה ולחיות לאורו.
חברה שמבוססת על הסיפור הזה – תהפוך בעיני את האלימות נגד נשים מתופעה נפוצה, לאירועים נדירים ומזעזעים. אם הם יקרו, לעיתים נדירות, הם רק יזכירו לכולם את החשיבות של הריפוי, התמיכה, וההתחשבות ההדדית בין המינים.
