רקע מחקרי
כמו כל חוקרת – לא הייתי יכולה לראות את מה שראיתי, ולתאר את מה שתיארתי, אם לא הייתי עומדת על כתפיהם של ענקים. בעמוד הזה אתאר באופן נרטיבי את תחומי המחקר, והכותבים והכותבות העיקריות, שעבודתי בנושא "המסע הנשי" נשענת עליהם.
הפרדיגמה הקלאסית בפסיכולוגיה מתמקדת בהפחתת הרגשות השליליים. היא מיועדת לטיפול באנשים שסובלים, ובנויה כדי להקל על כאבם. אוזן קשבת, תובנות, חוויות מרפאות – אמורות לסייע להפחית דכאון, חרדה, התפרצויות זעם ואת הקשיים הנלווים להם – גם אם לא תמיד בהצלחה (1).
מה הפסיכולוגיה הקלאסית לא עושה? היא לא נועדה, ולא בנויה, כדי להעצים אושר. אלא שאושר בכלל, ורגשות חיוביים בפרט, כולל אלה שקשורים ליצירה, נתינה לזולת, חמלה ואהבה, הם היבטים בסיסיים במה שנקרא היום ״חוסן נפשי״ (2).
ככל שהפסיכולוגיה התקדמה כמדע, נהיה ברור ומובן שהיעדר רגשות שליליים, וקיום רגשות חיוביים, הם לא אותו הדבר. למעשה – ניתן לראות אותם ממש כשני צירים נפרדים, שני היבטים בלתי-תלויים שמאפיינים אנשים שונים ואת החוויה האנושית (3).
״הפסיכולוגיה החיובית״ הלכה והתפתחה כתחום מחקרי שמתמקד ברגשות החיוביים, ביצירה או הגברה שלהם, וכן במשמעותם, בהשלכות שלהם לגבי היבטים שונים של חיינו (4,5). אז להיות מאושרת, לא אומר להיות ללא כאב, אבל, חרדה וצער. להיות מאושרת – זה משהו אחר לגמרי. את הנושא הזה בחרתי לחקור וללמד, כמורה לבני נוער במרכז מחוננים, שרצתה להעניק להם כלים לחיים משמעותיים, שמחים וטובים יותר. עם זאת, ככל שצללתי לעומק הספרות בנושא, גיליתי שיש שם פער משמעותי, והוא – החוויה הנשית.
המודל העיקרי לחיים של משמעות וערך, ״מסע הגיבור״, התבסס על מודלים גבריים כמעט בלבד, ועם זאת נעשתה הנחה שהוא תקף בצורה כזאת או אחרת עבור שני המינים (6,7).
אני לא קיבלתי את ההנחה הזאת: מסע הגיבור לא נתן לי את הדברים שחיפשתי. ידעתי שהם מסתתרים במקום אחר.
כאישה בעצמי, שנעזרה גם במודלים רוחניים ואלטרנטיביים כדי למצוא פתרון לבעיות אישיות שהתמודדתי איתן, חיפשתי פתרון שייתן מענה שמובן גם על ידי המדע המודרני.החיבור בין תובנות שהגעתי אליהן בעזרת מקורות וכלים רוחניים, לגבי הצורך באינטגרציה פנימית שכוללת יצירה של מערכות יחסים הרמוניות בין חלקי העצמי – ובין העצמי אל שאר העולם (8,9), התחברו לתיאוריות הפסיכולוגיות של יונג (10,11) ולגישות נוספות שלמדתי במסגרת תואר שני קליני בטיפול באמצעות אמנויות (12,13), ועוררו בי השראה לחפש בצורה מתודית ומסודרת מה הוא המבנה של המסע הנשי לאינטגרציה.
התחלתי מלנתח סיפורים שהכרתי – סרטים של דיסני ומיאזאקי, מחזות של שייקספיר והומרוס (בהם הייתי בקיאה, כבוגרת תואר ראשון בתיאטרון ובפסיכולוגיה), אגדות ומיתוסים – ולהפתעתי גיליתי דפוסים שחוזרים על עצמם. גיליתי נוסחא, שלאחר מכן הסתבר לי שהיא הראשונה מסוגה בספרות המחקרית (14).
בהמשך השלמתי את שאר השלבים שלה בהתבסס על מקורות נוספים, שמתארת איך נראה המסע הנשי כשהוא פועל היטב – אך גם מהן הנקודות הקריטיות בו, ואיך הוא לרוב נראה כשהוא משתבש.
הנוסחא הזאת משלבת בתוכה מבנים של סיפורים נשיים שתוארו ביסודיות בעבר, כמו על ידי סימונה מצליח חנוך ב-״אגדות המוות ההפיך״ (15) ועל ידי מורין מרדוך בספריה על מסע גיבורה נשי בחברה עם ערכים גבריים (16), לתוך מבנה שלם ומקיף יותר.
היא נשענת על העבודה של קלריסה פינקולה אסטס
ב-״רצות עם זאבים״ (17), של ג'ין שינודה-בולן ב-״אלות בכל אישה״ (18), ושל רות נצר ב-״מסע הגיבורה״ (19).
תודתי נתונה לחוקרות החלוצות האלה, שתיארו ברוח לירית וסימבולית את החלקים השונים שהאיכות הנשית התפצלה אליהן, ואפשרו לי להסתמך על עבודתן כדי לקחת צעד קדימה, ולתאר מבנה בסיסי וישיר יותר של התהליכים שהנפש הנשית עוברת.
בנוסף, אני מודה לפרופ' מולי להד, שבמסגרת הנחייה לא רשמית של המחקר שערכתי במקביל ללימודי התואר השני הקליני, תיפקד כמיילד ושאפשר ליצירה המחקרית הזאת לצאת לאוויר העולם.
אם תרצי להשלים את הקריאה
אם תרצי ללמוד עוד
- ללימוד מעשי ומרפא של המסע הנשי, עבור עצמך ועבור נשים אחרת שאת דואגת להן, מטפלת בהן או מגדלת, מוזמנת להצטרף לקבוצת הלימוד.
- לשאלות נוספות, הפנייה למקורות נוספים וכדומה, מוזמנת לפנות אליי בעמוד יצירת הקשר.
מקורות
(1) Leichsenring, F., Steinert, C., & Ioannidis, J. P. (2019). Toward a paradigm shift in treatment and research of mental disorders. Psychological Medicine, 49(13), 2111-2117.
(2) Tugade, M. M., & Fredrickson, B. L. (2007). Regulation of positive emotions: Emotion regulation strategies that promote resilience. Journal of Happiness Studies, 8(3), 311-333.
(3) Davis, K. L., & Panksepp, J. (2011). The brain's emotional foundations of human personality and the Affective Neuroscience Personality Scales. Neuroscience & Biobehavioral Reviews, 35(9), 1946-1958.
(4) Csikszentmihalyi, M. (2013). Flow: The psychology of happiness. Random House.
(5) Seligman, M. E. P. (2011). Flourish: A Visionary New Understanding of Happiness and Well-being. Free Press.
(6) Peterson, J. B. (2002). Maps of meaning: The architecture of belief. Routledge.
(7) Campbell, J. (2008). The hero with a thousand faces (Vol. 17). New World Library.
(8) https://tealswan.com/
(9) https://suran.co.il/
(10) Jung, C. G. (1971). Personality types. The portable Jung, 178-272.
(11) Sharp, D. (1991). Jung lexicon. The Jung Page. Reflections on Psychology, Culture and Life.
(12) Landy, R. (2009). Role theory and the role method of drama therapy. Current approaches in drama therapy, 2, 65-88.
(13) להתבונן ביצירה – לראות את הנפש : מודלים וגישות להערכה ולהדרכה בטיפול מבוסס אמנויות, פרי יצירתם של מטפלים ישראלים (2015) ד"ר רונן ברגר עורך וכותב שותף. קרית-ביאליק : הוצאת ספרים אח
(14) NICOLAE, R. M. (2022). The Heroine with 1001 Faces by Maria Tatar, Liveright Publishing Corporation, USA, 2021, 368 p. Dialogos, 23(39), 257-263.
(15) אגדות המוות ההפיך – הדיכאון ככוח מרפא (2009) סימונה מצליח חנוך, תל אביב: הוצאת פראג
(16) Maureen, M. (2013). The Heroine’s Journey: Woman’s Quest for Wholeness. Boston–London: Shambhala.
(17) Pinkola, E. C. (1992). Women who run with the wolves: Myths and stories of the wild woman archetype. Reading: Rider.
(18) Bolen, J. S., & Steinem, G. (1984). Goddesses in everywoman: A new psychology of women (p. 334). New York: Harper & Row.
(19) מסע הגיבורה (2019) רות נצר, מושב בן שמן: מודן הוצאה לאור
