כשצרכים שלנו בגיל צעיר לא מקבלים מענה, הכח הרגשי והחוויתי שלנו נעצר. יש חלק מתוכנו שלא ממשיך לנוע קדימה, בזרימה של החוויה הרגשית, שמובילה לתובנות, התפתחות, וגדילה. זה כמו חלק של הנשמה שלנו שקפא בזמן. החלק הזה בתוכך נשאר בן חמש, שתיים עשרה או חודש. הוא לא התבגר, גם אם היום את בת עשרים, ארבעים או חמישים. זוהי החוויה הבסיסית של טראומה התפתחותית.
כדי לאפשר לתנועה הקפואה לחזור ולנוע, יש לחזור ולתת מענה לצורך. המענה צריך להיות מותאם לנקודה בזמן שבה הוא קפא. אני מאמינה שהתהליך הזה דומה מאד ל-״החזרת רסיסי נשמה״ כפי שמתואר במסורת השאמאנית. הוא דומה גם לתהליכים מודרניים יותר, כמו ה-completion process של טיל סוואן ותהליכים של קונסטלציה משפחתית.
כאשר הצורך מקבל מענה, הגל הרגשי יכול לנוע קדימה. כשזה קורה, אנחנו יכולות לפגוש את האושר וההתעלות שחסרות לנו. אנחנו זוכות מחדש במה שאיבדנו בנקודה כזאת או אחרת בזמן. אולי נתחבר לתמימות, ראשוניות ופליאה, שלא האמנו שנוכל לחזור ולחוות. נתחבר לעצמנו.
לצד זאת, נפגוש גם את הכאבים מאותו הזמן, שלא באו לידי ביטוי. אובדן, אכזבה, טראומה, יפשירו בגופנו, ויוכלו להתבטא – ולנוע החוצה ממנו. לאחר כל גל כזה של הבעה, עשויים לעלות צרכים נוספים, וכן חוויות חיוביות חדשות, של סיפוק והגשמה.
התבטאות הצורך ההתפתחותי בגיל מאוחר יותר
הצורך עולה לעיתים קרובות כדחף לעשייה וביטוי. זה טבעי עבור בני אדם לנוע לעבר הדבר שהם צריכים או רוצים, בין אם זה על ידי פעולה, או על ידי תקשורת עם אחרים. כשהתנועה הזאת נקטעת, בשל פחד, בושה, או תגובה חיצונית שלילית שמעוררת בנו רתיעה מהחזרה עליה (ומציפה פחד, בושה, או שניהם). במצב כזה, לא נאפשר את התנועה הטבעית הזאת, אל המשך העשייה והשיפור המשולבים בתוך הגל הרגשי. נישאר במצב של תסכול וחוסר סיפוק.
לעיתים קרובות, הצורך עצמו לא יהיה מודע לנו. משום שלמדנו שאין טעם לנסות ולמצוא לו מענה, הרחקנו אותו מתודעתנו. משום שלמדנו שאנחנו לבד איתו, התנתקנו ממנו, כדי שלא נבוא אותו כלפי חוץ, וניתקל בפגיעה ובאכזבה. המגע התודעתי המחודש עם הצורך יכול לאפשר לנו לתת לו מילים, או תנועות, ולחדש את התנועה מהגיל והשלב שהיינו בו כשהיא נעצרה עבור אותו חלק בנשמתנו ובנפשנו.
ריפוי טראומה התפתחותית
כל שלב בהתפתחות שלנו דורש התמודדות עם דילמות מסוימות ופתרון שלהן. בגילאים צעירים, סביבה מיטיבה מאפשרת להגיע לפתרון חיובי של הקונפליקט. למשל, הורה נוכח שנותן מענה לצרכי התינוק מביא אותו למצב של אמון בסיסי בסביבה בשלב הינקות. סביבה שאינה מיטיבה מביאה לפתרון שלילי של הדילמה. למשל, הורים פחות תומכים יצרו מצב בו הילד מתקבע על מצב של חשד בסיסי בסביבה. זוהי טראומה התפתחותית משמעותית, שדורשת תהליך משמעותי להחלמה.
הריפוי של טראומה התפתחותית דורש חוויה מחודשת של הדילמות שנוגעות לאותו שלב התפתחותי. לאחר מכן, ניתן לפתור אותן דרך חוויות מתקנות. למשל, מערכת יחסים טיפולית יכולה לאפשר תיקון שכזה. מטופלת יכולה לסגת למצב של תלות, ולחוות את החוויה המתקנת שבה הגורם שהיא נשענת עליו עונה על הצרכים שלה באופן מספק. תהליכים כאלה הם מורכבים. קשה ליצור בגיל בוגר חוויות מרפאות שנוגעות לגילאים צעירים, אך זה אפשרי.
מורכבות בריפוי טראומה התפתחותית
אצל אנשים שצברו חסכים ביותר משלב התפתחותי אחד, יכול להיווצר קושי כפול. המיקוד בצורך לפתור אותם בגיל מבוגר יותר יכול להקשות עליהם לענות על הצרכים ההתפתחותיים הרלוונטיים לגילאים הבוגרים יותר. למשל, גבר צעיר בשנות העשרים לחייו עשוי להיות עסוק בדילמות התפתחותיות שקשורות לגיל בית הספר. הוא יסבול מרגשיי נחיתות ביחס לחבריו. כדי לפתור אותם, הוא ינסה להכיר את עצמו טוב יותר כדי לפתח את היכולת והמוטיבציה לנהוג ביצרנות וחריצות. גבר כזה עשוי להתמקד בגילוי היכולת האישיות שלו במקום, למשל, בפיתוח היכולת ליצור ולתחזק קשרים קרובים, מטלה התפתחותית שרלוונטית לגילו.
מהסיבה הזאת, טראומה התפתחותית היא מורכבת לריפוי ודורשת מודעות רבה. ככל שהאדם יהיה מוכן להקדיש מאמצים מודעים לריפוי הטראומות ההתפתחותיות המוקדמות שלו בגיל צעיר יותר, כך התהליך ידרוש פחות משאבים. אז, הפגיעה בתהליכים מתקדמים תהיה מועטה יותר.
מהסיבה הזאת, חשוב להעלות את המודעות לנושא הטראומה ההתפתחותית ולכלים הנדרשים על מנת לרפא אותה. מקווה שבהמשך אגיע לפרסם תכנים על השלבים ההתפתחותיים השונים, הפגיעות הנפוצות, והדרך לרפא אותן בגיל בוגר. בתור התחלה, ניתן להיעזר בתיאוריית השלבים של אריקסון. היא מספקת מושג ראשוני לגבי השלבים ההתפתחותיים, ולגבי חלק מהצרכים הרגשיים והחברתיים שנוגעים לכל אחד מהם.
החוויה של מענה על צורך מהעבר, שנותר קפוא ללא מענה, כוללת תחושה של ריפוי. סוף סוף אנחנו מקבלים את מה שרצינו. את מה שהיינו זקוקים לו כדי להתקדם, כדי להמשיך הלאה.
טראומה התפתחותית בהקשר של הפרעה פוסט-טראומטית, או פוסט-טראומה מורכבת
טראומה התפתחותית היא לעיתים קרובות חלק ממצב פוסט-טראומטי, בייחוד במקרים של פוסט-טראומה מורכבת. במצבים כאלה, יכולים להיות צרכים התפתחותיים ייחודיים. כאלה שקשורים למצב הטראומטי עצמו, שלא קיבלו מענה כאשר הטראומה התרחשה. צרכים כאלה עשויים לכלול למשל את הצורך בהגנה, הקשבה, הכלה או בטחון.
זו אחת הסיבות שפוסט-טראומה מורכבת עלולה ליצור טלטלות משמעותיות בחיים הבוגרים. האדם מוצא את עצמו או את עצמה במצבים בהם הצרכים הללו עולים לפני השטח. בנוסף, הם עלולים למצוא את עצמם במערכות יחסים שנובעות מתוך החלקים הילדיים הללו, ושבמסגרתן הצרכים האמיתיים לא יכולים לקבל מענה מספק.
טראומה התפתחותית במערכות יחסים
רוב הצרכים ההתפתחותיים שלנו, הם לא כאלה שאפשר לקבל עליהם מענה לבד. נזק שנוצר במסגרת מערכת יחסים – מבקש ריפוי במסגרת מערכת יחסים. עם זאת, ישנה מורכבות כאשר צורך ילדי עולה במסגרת מערכת יחסים בין אנשים בוגרים. גם במסגרת קשר טיפולי טיפוסי, עלול להיות קושי לקבל מענה לרבים מן הצרכים הללו. המודעות לנושא הטראומה ההתפתחותית היא יחסית נמוכה ברוב הגישות הפסיכולוגיות בימינו.
עם זאת, ניתן למצוא מענה לצרכים גם בדרכים אחרות. ראשית, ישנן גישות טיפוליות אלטרנטיביות, ומטפלים ומטפלות איכותיים שרגישים לצרכים התפתחותיים ויודעים לתת להם מענה. שנית, ניתן לחוש אינטואיטיבית מהם הצרכים ההתפתחותיים שלנו. אז, נוכל מיוזמנתו לתת להם מענה בדרכים שונות. אם נקבל בהבנה את הצורך שלנו, ונודה בו בפה מלא, נוכל גם למצוא אנשים שמעוניינים לספק אותו.
למשל, צורך בהזנה יכול לקבל פתרון על ידי רכישה של אוכל מוכן, או אכילה במסעדות. צורך בהגנה יכול להתבטא על ידי שכירה של עורך דין, מול גורם שפגע בזכויותינו. צורך בהכלה יכול לקבל מענה בזוגיות, בעזרת תקשורת בנושא. אם ישנה תקשורת ברורה לפני ואחרי מצבים של הצפה רגשית, בן זוג יכול לסייע לנו. הוא ייתן לנו וויסות חיצוני כשאנחנו מאבדות שליטה על הביטוי הרגשי שלנו וזקוקות לכך.
מודעות לצורך ההתפתחותי שלנו, והכרה בו, יכולה לסייע למנוע שחזורים של הטראומה. אלה מצבים בהם החלקים הילדיים בתוכנו מובילים אותנו למערכות יחסים שמשחזרות את הדפוסים שקשורים לפגיעה. נוכל לבחור באופן מודע קשרים שבהם נזכה לחוויה המתקנת, שבה הצרכים שלנו ימולאו. כך הפצעים הנפשיים שלנו יעברו ריפוי.
על מנת שמילוי הצורך יהיה אפקטיבי, יש לאפשר לעצמנו ממש לנשום אותו לתוכנו. זהו תהליך שנקרא עיגון או Resourcing. עלינו להתעכב על התחושה של סיפוק הצורך, לעגן בתוכנו את החוויה שבה הוא מקבל מענה. לאחר מכן, הגל הרגשי יוכל "להפשיר" לעבר חוויה של אושר ומלאות. לאחר מכן, אולי כאב רגשי שיעלה. כך או אחרת, החוויה תהיה של תנועה, אהבה, וחיות.
טראומה התפתחותית והמסע הנשי
תהליך החניכה לנשיות חדשה, שהוא הקורס הראשוני במסע הנשי (כיום נגיש במסגרת קבוצת הלימוד שלנו), מיועד, בין השאר, לענות על צרכים בסיסיים שקשורים לגיל ההתבגרות.
לפי אריקסון, במהלך גיל ההתבגרות אנחנו מפתחות ומפתחים את הזהות שלנו. זהות חיובית היא כזאת שבמסגרתה הפרט מצליח לבטא את עצמו בצורה אותנטית ופרודוקטיבית בתוך החברה שהוא חי בה. על מנת שהזהות תהיה יעילה, עליה להיות מבוססת על אמת (ביטוי קוהרנטי ככל האפשר של חוויה פנימית ואותנטית), להתבטא בהקשר חברתי, ולהקיף את הפנים השונות של החיים באופן הרמוני ומשולב.
אחד החלקים של הזהות שלנו היא הזהות המגדרית. על אף ההתנגדות העזה בנושא זה, והבלבול שהחברה של ימינו נמצאת בו בהקשר הזה, הזהות המגדרית היא לרוב הבסיס היסודי ביותר של הזהות שלנו. עם זאת, בני ובנות נוער שחיים בחברה בהן יש מסרים לא עקביים, ואף שליליים, בהקשר של פיתוח זהות מינית ומגדרית, עלולים להגיע למצב בו הם מתקשים לפתח זהות חיובית.
בני ובנות נוער כאלה עלולים להתקשות להשתלב בחברה כבוגרים צעירים, או לחוש שישנם מחסומים פנימיים בדרך שלהם לעצמאות ובגרות. אחרים יאמצו זהות נוקשה שאינה אותנטית ואינה מתאימה להם, או ימרדו במושגי הזהות והמגדר באופן שהם לא מצליחים לצאת ממנו. אחרים יגיעו לגיל בוגר יותר ויחפשו דרך אמיתית וישירה להתחבר למי שהם, כגברים, נשים, או משהו אחר.
חניכה לנשיות חדשה
בחברות שבטיות ומסורתיות, טקסי חניכה סייעו לבנים ובנות לעבור מהילדות לבגרות. הם עזרו להם ליצור זהות בוגרת של גבר או אישה, שהם יכולים להתמיד בה ולדבוק בה. בהיעדר טקסים רשמיים כאלה בחברה שלנו (ישנם טקסים בלתי-רשמיים הטירונות – שנוטה לחנוך לזהות גברית – ואולי הטיול אחרי צבא), צעירים וצעירות רבים מתקשים למצוא את דרכם.
הקורס הראשוני של המסע הנשי מאפשר היכרות עם סוגי הגיבורות השונים. תפגשי את האור והצל שבהן, ותזהי אותן בנפש שלך ושל חברותייך. הוא מחבר אותך בצורה מעצימה לפנים השונות של הנשיות שלךף; אך גם לחוויה המשמעותית לפיה את היא כל הפנים הללו – וגם אף אחד מהם. הוא מסייע לבנות זהות נשית גמישה ויצירתית. זהות כזאת יכולה לשמש כבסיס יציב ומסודר לשאר הזהויות שאת לוקחת בעולם.
אם הצורך בכך קורא לך, אפילו בוער בך – כנראה שאת זקוקה לכך. כנראה שלא קיבלת לו מענה בגיל צעיר יותר. כמוך ישנן רבות. בואי נתחיל לשנות את זה יחד.
