התשובה בעיני היא – כן. כולנו רוצים ורוצות להתחבר לעוצמה שלנו. העצמה היא תהליך שרלוונטי לכל גבר וכל אישה.

עם זאת, העצמה נשית שונה מהעצמה גברית. איך ומדוע? לכך אתייחס במאמר הנוכחי.

העצמה נשית במאה ה-21: מקורבנות – לגבורה

במאמר קודם בנושא אלימות נגד נשים, התייחסתי לנשים האמיצות של ימינו. נשים שהיו קורבנות, ובחרו לצאת לאור במסע של העצמה וגבורה. הנשים הללו, כחלק מתנועת Me Too, סייעו לחשוף את הקורבנות שנשים חוו מתוך אלימות ושליטה גברית. התנועה הזאת מתחברת למסע נשי עמוק וארכיטיפי יותר: מסע מקורבנות, דרך העצמה, לגבורה.

במחקר המסע הנשי, בניתוח של סוגי המסעות הנשיים, זיהיתי 5 סוגי מסעות. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים: מסעות טרגיים, מסעות העצמה, ומסעות אפיים (מסע גיבורה).

מסע ההעצמה הוא מעין גשר מהמסעות הטרגיים, למסעות האפיים. כלומר, בדומה למתואר בהקשר של Me Too, העצמה היא תהליך שאישה עוברת כדי להפוך מקורבן של הנסיבות, לגיבורה הראשית בסיפור חייה. כלומר, כל עוד אנחנו כנשים, מרגישות שחווינו קורבנות ברמה מסוימת – העצמה יכולה להיות רלוונטית עבורנו.

ניתן לומר שעבור גבר, העצמה היא תהליך דומה. גם גברים חווים קורבנות. גם גבר יכול לנוע מעמדה של קורבנות לעמדה של גבורה. עם זאת, קורבנות נשית נראית אחרת מקורבנות גברית. אולי מתוך כך, העצמה נשית נראית אחרת מהעצמה גברית. במאמר הזה אתמקד בהעצמה נשית – וברלוונטיות שלה לכל אחת ואחד מאיתנו.

אז איך נראית העצמה נשית? למה היא רלוונטית לימינו? ואיך את יכולה לממש אותה בחייך?

העצמה נשית – ממיתוסים לתרבות פופולרית

כולנו מכירים סיפורים על נשים שהצליחו ליצור שינוי בחייהן. הן נעו מעמדה קורבנית – למקום מועצם. אלו סיפורים אנקדוטליים, אישיים, שיכולים לתת לנו כח והשראה. מעבר לכך, אגדות, מיתוסים ופורמטים אמנותיים נוספים, מסכמים את הסיפורים הללו. לכן, ניתוח של אגדות, מיתוסים ואמנות, מאפשר לנו לגלות את הפורמט והמבנה של סיפורי העצמה.

כאשר ביצעתי את הניתוח הזה, המבנה שגיליתי דומה למה שתיארה סימונה מצליח-חנוך בספרה ״אגדות המוות ההפיך״. מדובר בסיפורים כמו כיפה אדומה, שלגיה, והיפהפיה הנרדמת. מקבילה מודרנית שניתחתי לעומק בהקשר זה ישנה בסדרה MAID (עוזרת בית). מדובר על סיפורים בהם דמות נשית שנמצאת בעמדה קורבנית, יוצאת למסע לעבר עצמאות, בטחון חופש. בדרך, היא נכנסת לתרדמת. בהמשך היא מתעוררת, בסיוע של כח חיצוני שתומך בה ואף מציל אותה. מה יש לנו, כנשים בוגרות, ללמוד מהסיפורים הללו?

כמסעות העצמה נשיים, הם כוללים יצירה למסע שלא הייתה יזומה או מתוכננת; כניסה לתרדמת בעקבות חוסר בבשלות, כלים, ידע או מודעות; כוחות מיטיבים שתומכים בגיבורה ומגינים עליה, כך שהתרדמת לא הופכת למוות של ממש; ותחייה מחדש בסיוע כוח חיצוני.

אז מה משמעות השלבים הללו – ואיך הם קשורים אליך?

שלבים במסע העצמה: הפורמט של העצמה נשית

מסע העצמה מתחיל מעמדה בה הגיבורה נמצאת בחולשה יחסית. לרוב, היא ילדה או נערה, או לכל היותר אישה צעירה. אין לה את הכוחות לקבוע את מציאות חייה. לדוגמא, כיפה אדומה היא ילדה; היפהפיה הנרדמת ושלגיה הן נערות; ופרספונה היא אישה צעירה.

גם אם את, כקוראת, לא נמצאת במצב הזה, יתכן שיש חלק בתוכך שמרגיש כך. ילדה, נערה או אישה צעירה – שעוד לא קיבלה את מה שהיא צריכה כדי להתבגר. רובנו לא גדלנו בסביבה שאיפשרה לנו חניכה בריאה ושלמה לנשיות: לעיתים נצטרך להשלים אותה בשלב מאוחר יותר. הילדה, הנערה, או האישה הצעירה הפנימית שבנו, לא בהכרח יכלו לנוע במסלול העוצמתי שהן יועדו אליו. אולי הן חוו קורבנות מסוימת, שבלמה אותן במסלולן. ואולי כעת, יש חלק בתוכך שמתעורר, ומוכן לצאת למסע, למצוא את העוצמה שלך בחזרה.

אז מהם השלבים של מסע העצמה נשי, ואיך הם יכולים לעזור לך להגיע למקום של בטחון, אהבה ועוצמה?

יציאה למסע העצמה: לא מתוך בחירה חופשית

הגיבורה שיוצאת למסע העצמה, לא עושה את זה מיוזמתה. בניגוד לגיבורה האפית, היא לא מזהה את המקום הפנימי שמניע אותה, את ההתנגדות החיצונית, וממתינה לזמן המתאים לפעול. הגיבורה הזאת נזרקת למסע – על ידי כוחות שאינם בשליטתה.

אולי אמא שלה מבקשת ממנה להביא אוכל לסבתא; אולי ההורים שלה נמנעו מלהזמין את הפיה הרעה לנשף; ואולי היא נמצאת תחת איום ברצח מאם-חורגת מסוכנת. אולי היא נחטפה על ידי הדוד הרשע שלה, ונמצאת כלואה מתחת לאדמה. בתקופה בה המאמר נכתב, אנחנו זוכים לראות נשים וגברים שיוצאים לחופשי, אחרי ששהו מתחת לאדמה. ניתן להתחבר למיתוסים קדומים הנוגעים לסיפורים כאלה בדיוק, כדי להבין כיצד העצמה מתרחשת, גם אחרי סבל בלתי נתפס.

במציאות האנושית, מסע העצמה יכול להתחיל מתגובה לחוויה טראומטית. הוא יכול להתחיל ממשבר נפשי, או מאירוע חיצוני שדוחף אותנו לפעולה. זהו משבר שלא בחרנו בו ולא רצינו בו, אבל אנחנו מגיבות אליו מתוך כוונה להגיע לפתרון, לנוע למקום טוב יותר.

כך או אחרת, היציאה של הגיבורה למסע נשי של העצמה מגיעה מעמדה הישרדותית של אין-ברירה. עצם הקיום שלה, בנסיבות בהן היא מוצאת את עצמה, דוחף אותה אליו. היא מי שהיא – סקרנית, יפה, חברותית – ואין לה שליטה על כך, או הגנה מפני גורמים אשר מאוימים ממנה ומדרכה. עליה לצאת לדרך – אין לה אפשרויות טובות נוספות.

אם היא תבחר בדרך הרסנית, של השמדה עצמית או אלימות, יתרחש מסע טרגי. היא בוחרת אחרת. היא בוחרת לצאת לדרך, יהיה מה שיהיה.

איפה את הרגשת כך בחייך?

• אולי אירוע קשה, פציעה או מחלה, שלחו אותך למסע בלתי-מתוכנן?
• אולי חוויה של הריון, הורות או לידה הגיעו באופן בלתי-צפוי – או בלי שתביני את המשמעות שלהם עבורך?
• ואולי נסיבות ילדותך, שולחות אותך היום למסע של עיבוד, החלמה או שינוי שלא את בחרת בו?

גורמים שונים בחיים יכולים לשלוח אותנו למסע שלא מבחירתנו – ולמסע הזה יש מבנה שניתן ללמוד מראש.

הדרך במסע נשי של העצמה: צעדים של התמסרות ותמימות

הגיבורה במסע העצמה, לא יודעת מה היא עושה. היא רצה אל היער, יוצרת קשר עם החיות, מחולצת על ידי גמדים. אולי היא מתפתה לרדת מהשביל, ופוגשת זאב, בלי להבין את הסכנה שבכך. ואולי היא קוטפת פרחים בשדה, ולא מכירה את הסכנה שעלולה לבקוע מתחת לרגליה. אולי היא מטיילת בארמון ונתקלת בזקנה עם גלגל טוויה. היא נדחפת לגעת במחט מתוך הרצון הטבעי שלה ליצור, הסקרנות והפתיחות שלה – לא ממקום רע.

התמימות הזאת מגינה עליה. היא מתמסרת אל הדרך הלא נודעת, וכוחות נעלמים שומרים עליה בתוך התנועה המתמסרת הזאת. היא עושה כמיטב יכולתה בכל רגע, והמציאות דואגת שזה יהיה מספיק. עם זאת, למעשים יש השלכות. לבורות שבה נעה הדמות יש משמעות: היא לא יודעת לחלץ את עצמה מהביקור בשאול, מההיבלעות על ידי הזאב, מרעל התפוח או מהתרדמת. לה, כנערה או אישה צעירה שמודעת לעצמה, אין את הכוחות לכך. הכוחות והתמיכה שיש לה, מספיקים כדי להמתיק את המוות ולהביא תרדמת במקומו. הכוח להתעורר – יצטרך להגיע ממקום אחר.

השיא במסע העצמה: כניסה לתרדמת, לא למוות

בכל מסע יש רגע של חשכה. ירידה אל התהום, כשאולי אנחנו לא בטוחות שנוכל אי פעם לצאת ממנה. מוות של חלק מאיתנו, שהוא הכרחי כדי להיוולד מחדש, עוצמתיות יותר משהיינו אי-פעם.

הגיבורה במסע העצמה, אינה מיומנת בתנועה הזאת. זאת הפעם הראשונה שהיא חווה אותה – וללא חניכה מספקת. אין בה את הכוחות, המודעות, או האנרגיה, כדי לעבור את התנועה הזאת בצורה חלקה, יעילה ומהירה. היא נתקעת בשאול, לכאורה ללא דרך חזרה.

עם זאת, היא הגיעה לשם בתנועה מדויקת, מודרכת ומוגנת. גם אם התנועה, ההתקדמות, הפריצה, לא נראית על פני השטח – היא מתרחשת מתחת אליהם. ישנם מספיק כוחות מגנים, שהגיבורה מחוברת אליהם, ופועלים לטובתה, גם כשהיא אינה בהכרה, ולא מודעת לכך.

הכוחות המסייעים במסע העצמה: התמימות מגנה עלינו – ומובילה להצלה

מה לומדת הגיבורה, כשהיא אינה בהכרה, ונמצאת בתרדמת?

בדרך למסע הירואי, אנחנו לומדות שאנחנו לא לבד בעולם; שאיננו רעות, דפוקות או פגומות; שזה לא או אנחנו, או אחרים – אלא גם וגם. אנחנו לומדות שאנחנו חלק הרמוני מהשלם שהוא היקום, ולכן ישנם דברים שהם גם טובתנו, וגם לטובת הסביבה. שנועדו להזנתנו, לתמיכתנו ולריפוינו – ושגם מזינים את הסביבה, תומכים בה ומרפאים אותה. ההצלה שלנו היא לא רק עבורנו: היא לטובת כולם. כך נלמד להיות גיבורות אפיות, שיוצאות למסעות שמשלבים בהרמוניה בין הטובה שלהן, לטובת הסביבה שלהן – שמרפאים גם אותן, גם את הקהילה, וגם את העולם כולו.

בדרך לשם, אנחנו מפסיקות לחפש פתרונות בהן צד אחד מנצח על חשבון השני שמפסיד. במקום זה נשאף לפתרונות win win, שמיטיבים עם כל המעורבים בהם. כדי להגיע, אנחנו לומדות שלא כל הכוחות שלנו, נמצאים בתוכנו. אנחנו מגלות שיש כוחות חיצוניים שעומדים לצידנו כשאנחנו זקוקות להם, ושמעניקים לנו חוויה מרפאת, שמתקנת את הדפוסים הפוגעניים שמתוכם נזרקנו למסע הזה מלכתחילה.

עם זאת, כדי לחוות את התיקון, עלינו להגיע ממקום של תמימות ופגיעות. עלינו להסכים להיות פתוחות לעולם, למרות שהוא עלול לפגוע בנו, כמו שלגיה שפותחת למכשפה הרעה את הדלת. זה דורש אמון ואמונה, שהם האומץ שמאפשר לנו להמשיך.

לאחר מכן, גם בזמן התרדמת, הכוחות שתמכו בשלגיה כשהיא הייתה בדרכה – אשר באים לידי ביטוי דרך דמויות הגמדים – שומרים עליה ומגינים עליה. הם מונעים מהתרדמת להפוך למוות, ומאפשרים להצלה האמיתית להתרחש. שלגיה לא ניצלה על ידי כך שהיא הסתגרה בביתה – אלא על ידי העשייה המסורה, הרוח הטובה והפתיחות שלה. האיכויות הללו, לצד היופי שלה, שהוא שיקוף סימבולי של נעורים ותמימות, מביאות לכך שהגמדים שומרים אליה, ומאפשרים לנסיך להגיע אליה. במקרים של כיפה אדומה ופרספונה, עצם הפגיעות וחוסר האונים שלהם, מובילים לכך שכוחות כבירים נלחמים ופועלים לטובתן. כך או אחרת, התנועה ממשיכה, גם כשהגיבורה מנמנמת. היא מגיעה לשיא ברגע של התעוררות, וחזרה לחיים, מתוך השינה והשכחה.

נצחון במסע העצמה: התעוררות הכוחות

רגע ההצלה של הגיבורה, לרוב מערב דמות גברית (נסיך, זאוס, או צייד) שנחלץ לעזרתה. אנחנו לא אמורות לעבור את המסע שלנו לבד! נשים ראויות לעזרה, להכלה ולהגנה של גברים ששמחים לעשות זאת, ומרגישים שזכו בכך שיש להם את ההזדמנות להציל, לתמוך ולסייע. הגיבורה זכתה בהצלה בזכות האיכויות שלה. היא משכה אותה אליה – היא אינה חסרת אונים. היכולת שלה ליצור את הרגע הזה נבעה מתוך מי שהיא. לא כל יצירה היא אקטיבית – ניתן גם למשוך אותה אלינו מתוך ההווייה שלנו. מתוך זה שעשינו כמיטב יכולתנו, כאשר לא הייתה לנו ברירה.

ההצלה מלמדת אותנו שישנה דרך החוצה מהשאול. גם אם חלקו נשאר איתנו – הוא הופך אותנו למלכה, שיודעת לפקד על כוחותיו ולהניע אותם. איננו חסרות אונים יותר. אם נצטרך לצאת למסע נוסף, נעשה זאת אחרת: מתוך בחירה, במודע וברצון.

מהו השלב הבא של העצמה נשית?

במסעות אפיים, הגיבורה לוקחת על עצמה את הירידה לשאול מתוך בחירה. גיבורות מיתיות כמו איננה ופסיכה, וגיבורות מודרניות כמו אלזה ומואנה, יורדות לשאול כי זה הדבר הנכון לעשות. כי זה הצעד הבא במסע שלהן. כי זה חלק מפחיד, קשה, אבל בלתי נפרד מהדרך שלהן, ממי שהן.

הירידה הזאת לשאול, והאומץ שהיא דורשת, נובעת מתוך מסע העצמה מוקדם יותר. גם פסיכה קופצת מהצוק לידיו של קופידון, ואז נכנסת ל-"תרדמת" תודעתית בלילות האהבים שלהם, לפני שהיא יוצאת למסע אפי בכוחות עצמה. הירידה שלה אל השאול היא חלק מהמסע שהחל מהגל האיטי והמשכר של ההעצמה היא חוותה קודם לכן.

אם תתבונני על חייך, ייתכן ותזהי מקומות בהם את חווה מסע העצמה כזה. אולי חלק ממך – יצירה שיצרת, ההורות שלך, חלק באישיותך – נרדם לתקופה, לאחר שלא היו לו את הכלים להתמודד עם האתגרים שהחיים הביאו. האם החלק הזה ממשיך במסעו, בתוך התרדמה? האם חלקים אחרים בתוכך מגנים עליו, בונים את הכוחות, עד הרגע בו ההזדמנות תגיע? הרגע בו כח חיצוני, שהחיים ישלחו אליו, יתמוך בו ויסייע לו להתעורר?

מסגרות של העצמה נשית אמיתית

יכול להיות שתרצי עזרה, הדרכה ותמיכה במסע ההעצמה שלך. ישנן קבוצות, טיפולים, ומסגרות אשר יכולות לתמוך בך. מה מאפיין מסגרות של העצמה נשית אמיתית?

תומכות במהלך מסע העצמה

• מבינות את התמימות, מחבקות את חוסר הידע
• מראות כיצד התרדמת (הדכאון, ההפסקה, חוסר הפריון) באה כהמתקה של משהו חמור יותר, בזכות ההשתדלות וההתמסרות שהבאת
• תומכות בהתעצמות הכוחות עד להתעוררות
• מעודדות את הפתיחות לכוחות מסייעים חיצוניים, ואת השימוש המעצים במשאבים שהם מביאים

מסייעות במעבר למסע אפי

• יש צורך להכיר את המבנה, עולם המושגים והאתגרים שבמסע האפי, כדי לעבור אליו באופן חלק.
• ישנן דרכים רבות לעשות זאת, אך לא רבות שמתמקדות בדרך הנשית במיוחד.
• קורס ״החניכה הראשונה״ שיצא בקרוב, מיועד לעשות זאת. במהלך הקורס לומדים על סוגי גיבורות במסע הנשי, ועל הקשר שלהן לנפש שלך. הוא מסייע להכיר את עצמך ואת הנשיות שלך באמת, באופן שיאפשר לך לנוע מתוך בחירה אמיתית ולא מתגובתיות.
• אשמח אם תצטרפי למסע שלנו. עם זאת, חשוב שתמצאי את הדרך שלך, ואת ההדרכה שמתאימה בדיוק עבורך.
• כל אחת צריכה לבחור עבור עצמה מהו סוג ואופי המסע המתאים לה: להביא ילד? לפתוח עסק? לטפס על הר? המשאלה שבתוכך היא המפתח למסע המתאים. משם, העזרה המתאימה תוכל להגיע.

מגינה ממסע טרגי

• מסגרת של העצמה נשית אמיתית תסייע לך להיזהר מביטויים שליליים של נשיות.
• היבטים כאלה עלולים לכלול התעלמות מהבדלים בין אישיים; יצירה של יחד חונק, על חשבון צרכים שלך או של האחר; החלטות שלא לוקחות בחשבון גם את הפרט וגם את מערכות היחסים שלה – גם אם יש צורך להחליף ולשנות אותן כדי שאפשר יהיה ליצור בטחון ולצאת לדרך.
• במסע טרגי, את "לוקחת את המושכות" ובוחרת בפנייה שמזיקה לך, לסביבתך, או לכולכם גם יחד. מסגרת תומכת תפעל כדי להגן עליך ממעשים כאלה, ולהמשיך לנוע בהתמסרות, תמימות, השתדלות והתמדה.

לסיכום

• מצב של חוסר עוצמה איננו בהכרח טבעי – אלא כנראה נובע מנסיבות שלא היו לטובתך.
• כדי לעבור העצמה, עלינו להבין את ה״תרדמת״ שנופלת עלינו כאמצעי מגונן הנובע מהמצב, ושיש בו שאיפה לריפוי.
• חשוב שנקפיד לא לפעול מאגו, ולשלב בהרמוניה צרכים אישיים ומערכות יחסים.
• כך נוכל בסופו של דבר להתעורר מהחניכה הזאת לעבר תנועה אפית.

The post העצמה נשית במאה ה-21 appeared first on המסע הנשי.

~מכאן ספוילרים לסדרה~

גיבורי וגיבורות הסדרה הם השורדים. הם אלה שהצליחו לשרוד את ההרס של העולם. ככאלה, הם ממשיכים לשרוד על הרכבת שמקיפה אותו ומתנהלת בנוקשות מחושבת. הם שורדים, אבל מתחילים לרצות יותר מרק הישרדות… למצוא ריפוי, משמעות וצדק, גם במחיר שלא יאמן. אנשי הזנב מחוברים יחד בשייכות של מתמודדים. הם מוכנים להקריב הכל כדי להגן על חבריהם ולזכות בהזדמנות לחיים הוגנים יותר ולהמשכיות. המאבק שלהם מצליח בסופו של דבר, גם אם חלקם משלמים בבריאותם או בחייהם. אתייחס לגיבורות השונות בסנוופירסר – רות׳, ג׳וזי, אודרי ומלאני. אכלול גם את הדור הבא – אלכס ואל-ג'יי – ואת התהליך שהן עוברות בעונות השונות של הסדרה.

מנהיגות נשית על רכבת הקרח

מלאני – מטרגדיה נשית למסע העצמה

מלאני היא המנהיגה החשאית של הרכבת. היא מקבלת את כל ההחלטות הקשות ולא זוכה לקרדיט עבור ההצלחות והתעוזה שלה.

אנחנו מגלים אותה כשילוב של דיקטטורית קרת לב ומדענית אמיצה. היא מוכנה לעשות הכל עבור האנושות – גם לוותר על המצפון ועל הנשמה שלה.

מלאני היא מהנדסת – לא פוליטיקאית. כשמוטל עליה לנהל את שארית הפליטה של האנושות, היא מוצאת את עצמה מתנהלת לפי החוקים שנכתבו לפניה. לאחר מכן, היא טוענת שלא הייתה לה ברירה אחרת.

במידת מה אפשר לומר שזה נכון. היא נדחקה למצב קצה. לכן, הסדרה עושה עמה חסד ושמה אותה על מסלול של ׳מסע העצמה׳, שבו היא עוברת מצב של תרדמה ממושכת וכמו ׳חוזרת מהמתים׳ עם יכולת להתבונן בעיניים להתנהגות העבר שלה ולקבל החלטות ממקום מודע. מלאני של העונה הראשונה היא גיבורה טרגית, שנדחקת לתפקיד ׳הרשעית׳ בסיפור. היא עושה זאת תוך כדי סבל והתנגדות גדולה. היא נושאת על ליבה את האשמה על הכאב שנגרם באשמתה. כך, היא מוכנה למסע הגאולה שלה שמגיע בעונה השנייה. מלאני המנוסה יותר מוכנה שוב לסכן את חייה למען האנושות. הפעם היא לא עושה את זה על גבו של אף אחד. היא כבר לא מבקשת מאחרים לכאוב למען הדברים שהיא מאמינה בהם, אלא יוצאת לבד אל הקור למען הדרך שהיא רואה.

בעונה השלישית, אנחנו מגלים שהיא בילתה חצי שנה בתרדמה לסירוגין בתוך קרון זעיר. ממש כמו שלגיה בארון הזכוכית שלה, היא מוגנת עד שהיא זוכה להתעורר במפגש מחודש עם אהוביה ועם הרכבת שבנתה. אחרי ההתעוררות הזאת היא מקבלת החלטות מתוך נאמנות לערכים חדשים.

עדיין העדיפות הראשונה שלה היא הצלת האנושות. עם זאת, היא מחליפה שקר באמת, וקבלת החלטות חד-צדדית בשיתוף פעולה. הערכים החדשים נלמדו בדרך הקשה של השקר והבדידות שהיא הלכה בה לאורך שנים.

הדרך החדשה של מלאני מובילה את הרכבת לראשונה מתוך אמת ויושרה. היא יוצרת חיים חדשים עבור כל הנוסעים עליה.

אודרי – מסע אפי מול יריב גברי (מסע גיבורה)

אודרי, המרפאת ואמנית המופע של הרכבת, משלבת חיבור לגוף ולאסתטיקה עם חיבור רגשי וחברתי לסובבים אותה. היא לוקחת תפקיד של הנהגה במהלך המרד ופועלת כדי לאפשר לא רק ריפוי אישי, אלא ריפוי קולקטיבי. עם זאת, כשג׳וזף ווילפורד, ה׳אקס המתעלל׳ שלה חוזר לתמונה, נפתחים אצלה פצעים. אלה פצעים שאין לה יכולת להכיל ולנהל.

היא בטוחה ביכולת שלה לעמוד מולו בעזרת היכולות הרבות שלה, אבל מפספסת את העובדה שמשהו בבסיס הרוחני והמוסרי של העשייה שלה מעורער. היא פועלת למען אנשים, למען ריפוי, אבל אין לה חזון רחב יותר לעתיד הרכבת והאנושות. אם היעד הוא עונג וחוויה טובה, אולי כל דרך מתאימה כדי להגיע אליו? אולי גם הדחקה, תוקפנות וכוחנות יכולים לשמש כדי להגיע למטרה? ולמה לא לנסות את הדרך הזאת, רק כדי לוודא?

הקשר בין אודרי לווילפורד הוא קשר טראומטי. הוא נוגע בעצבים הבסיסיים ביותר שלה, כאלה שקשורים לחיים ומוות. החיבור המחודש ביניהם מתרחש כאשר הם נזכרים בסצנה בו ווילפורד כמעט והביא למותה – ואז הציל אותה. ההתקשרות שנוצרת במצב של הצלה כזה היא עוצמתית מאד, ומרגישה הישרדותית. כפי שאודרי מיטיבה לתאר: ׳אני מחוברת אליו באופן עמוק יותר מאשר לכל אדם אחר׳.

קל לבלבל את החיבור העמוק הזה עם אהבה. למעשה מדובר במה שמכונה גם ׳תסמונת שטוקהולם׳ או ׳התקשרות אמביוולנטית׳: כאשר ישנו אדם מסוכן בחדר, המקום הבטוח ביותר להיות בו הוא קרוב אליו, חוסה בצילו.

יש שם אהבה, אך היא אינה הבסיס לקשר. הבסיס הוא פחד, ולכן הקשר מבוסס על משחקי שליטה שמופנים הן אחד כלפי בשנייה והן כלפי חוץ. כשווילפורד מאבד את כוחו הפוליטי אודרי מואסת בו. כשהבטחון שהוא יכול לספק לה נעלם, והפחד אישית ממנו לא רלוונטי יותר. אז היא נזרקת לתחתית, פוגשת את הכאב ותחושת הדיספוריה שעומדת מאחורי התקשרות כל כך הרסנית.

גיבורה אפית

למרבה המזל, אודרי היא גיבורה אפית. היא יצאה לדרך לאחר שכבר יצרה מספיק מערכות יחסים תומכות. המניע שלה היה חיבור לתשוקה שלה ליצור ולרפא את שוכני הרכבת, ברמה האישית והקולקטיבית. החיבורים הללו חזקים דיו כדי שבס תהיה שם עבורה כשהיא נופלת. בס תזכיר לה את הייעוד והתשוקה שהניעו אותה מלכתחילה: התפקיד שלה כמרפאת שלא מספק בטחון מוחלט, אבל יש בו אהבה, נתינה ויצירה.

כשהיא מתאהבת בבס השתיים נמצאות במקום שיוויוני. שתיהן פגיעות, תומכות אחת בשנייה. הן גם חזקות ועוצמתיות בתפקיד שהן ממלאות ברכבת וביכולת שלהן להוביל שינוי. אודרי חוזרת להופיע בקרון הלילה וממשיכה להחזיק תקווה לריפוי עבור נוסעי הרכבת. היא מחברת אותם סביב הרצון המשותף לפתור את פצעי העבר ולהמשיך לחיות במציאות הקשה שנוצרה. היא מביאה יופי ואור. היצירה שלה מראה שגם בתנאים מורכבים אפשר להתעלות מעבר להישרדות ולשאוף לחוויה נעימה ומענגת. השאיפה לעונג היא בטוחה בתוך מסגרת וגבולות, שנותנים לעונג הזה משמעות עמוקה יותר. הגבולות מיוצגים גם דרך החזרה של בס לתפקיד המשטרתי שלה ולמדים של שומרי הסדר.

ווילפורד מייצג הישרדות. ההישרדות מגיעה מתוך סדר יציב ובטחון. הבטחון נרכש במחיר של כל מה שמעבר להישרדות: כבוד עצמי, ערכים, יצירה, וקשר אותנטי.

ג'וזי – מסע הגיבורה לריפוי והחלמה – מסע אפי מול יריבה נשית

האישה שהלכה הכי רחוק למען הדברים שמעבר להישרדות גרידא, היא ג׳וזי. היא הקריבה את שלמות גופה וסיכנה את חייה על מנת לאפשר למורדים לבצע הפיכה ברכבת.

כשהיא שורדת את המאבק שלה מול מלאני, הפציעות שלה קשות מאד. היא נכנסת לתהליך מורכב של שיקום. אם מלאני מראה לנו איך העולם הערכי והמוסרי שלנו עלול להיפגע בנסיבות טראומתיות, ואודרי מראה לנו את ההשפעה שלהן על היקשרות ומערכות יחסים, ג׳וזי מציגה את תהליך השיקום הפיזי המורכב שנדרש לאחר פגיעה שלא בהכרח אפשר להשתקם ממנה באופן מלא. היא מציגה לנו אובדן של דברים שאי אפשר להחזיר. בנוסף, היא מראה רכישה של עוצמות ויכולות שלא הייתה דרך אחרת להגיע אליהן, אלא דרך צמיחה פוסט טראומטית.

אחרי השחרור של הסדר העריץ של מלאני, עדיין אין סדר בריא. תושבי סנוופירסר צריכים ללכת ׳40 שנה במדבר׳ של כאוס, סכנה ופחד. רבים מהם, כמו בני ישראל, מתגעגעים אל ׳סיר הבשר׳ של ווילפורד ורוצים לחזור למצרים. אפשר להבין אותם – המסע דרך המרחב הלא-נודע הוא מאיים ומעורר חרדה. סדר חיצוני הוא חלק מהדרך של הנפש שלנו לשמור על שלווה ולשים בצד את הרגשות המאיימים. היעדרו פותח תיבת פנדורה של כאב וקושי. מי שלא מוכן לפגוש את הכאב הזה, מבקש מיד לחזור אל הסדר הישן. מולם, מי שמתמודד עם הכאב באופן ישיר יודע שאי אפשר ללכת אחורה.

התמודדות עם כאב פיזי

ג׳וזי פוגשת את הכאב הפיזי בתהליך השיקום של כוויות הקור החמורות שהיא ספגה. היא לומדת איך להתמודד איתו דרך החצנה במקום הפנמה שלו. הריפוי מגיע דרך שחרור רגשי ושליטה במוקד תשומת הלב שלה. התהליך ארוך וכואב, אך בסופו יש מתנה – יכולת על-אנושית להתמודד עם הקור. זהו אותו קור שפצע אותה; כך מי שמתמודדת עם טראומה ועוברת תהליך של ריפוי, זוכה בכוחות מיוחדים דווקא בתחומים שנפגעו וכאבו הכי הרבה.

הצמיחה הפוסט-טראומטית לא מבטיחה להחזיר את מה שאבד. היד של ג׳וזי שלא תוכל לגדול מחדש, אך היא מספקת במקום זאת יכולות כוחות אחרים שמסייעים לפרט ולקהילה בתקופות של קושי.

ככה ג׳וזי מוצאת מחדש את היעוד שלה. היא מסייעת לפלג הדמוקרטי ברכבת דרך חיבור בין המרחב המוגן למרחב החיצוני המסוכן. מתוך כך היא זוכה גם לתותבת שכמעט משכיחה מאיתנו את האובדן שהיא חוותה. כך היא מראה שאפשר להתאושש ממצבים קשים בעזרת אמונה, נחישות ואומץ. הרצון של ג׳וזי להמשיך ולתרום לאנשים שיקרים לה מחזיק אותה דרך תקופת השיקום. הוא מוביל לריפוי מוצלח הרבה יותר ממה שאפשר היה לצפות.

רות' – ממסע טרגי למסע העצמה

בעוד כל הפלגים על הרכבת שואפים להישרדות – יש להם גישות שונות להגיע למטרה הזאת. ווילפורד מאמין שסדר הוא הערך העליון. הוא מוכן להקריב כל מטרה וכל תקווה למען שמירה על הסדר שמאפשר לו להתענג באופן הדוניסטי עד החורבן. לאנשים (ונשים) שונות ברכבת יש גישה אחרת. למשל, כזאת שאומרת שהצרכים שנמצאים מעבר להישרדות, הכרחיים על מנת להבטיח הישרדות לאורך זמן.

אחת הנשים שמייצגות את הגישה הזאת היא רות׳ ממחלקת האירוח. היא מתחזקת ביד רמה את האווירה התרבותית ברכבת ומנהלת את היחסים בין הנוסעים.

עבור רות׳, השימוש בכוס היין הנכונה עבור המשקה זוכה להתייחסות של חשיבות תהומית. אותה חשיבות שאנשי מחלקת החקלאות מייחסים להזנה והתחזוקה השוטפת של משאבי הרכבת.

עבורה, התרבות היא ערך בסיסי שמייצג משהו נשגב יותר מסדר – איזון שיש בו גם מעט כאוס. כזה שמאפשר יופי, התעלות, השראה; כזה שאפשר להתכנס סביבו ולשאוב ממנו כוח בזמנים קשים. כפי שהמדע של מלאני מספק תקווה ברמה החומרית, התרבות של רות׳ (וגם אודרי) מספקת תקווה ברמה הרגשית… תקווה לסיכוי לקיים חברה אנושית משגשגת, שלווה ובריאה. התרבות היא ההיבט המפותח של השאיפה לסדר. זהו סדר שיש בו הרמוני ומקום לביטוי אינדיווידואלי, במסגרת גבולות שמגנות על החברה.

רות׳ מתחילה את הסדרה במסע טרגי. היא דמות אכזרית שקוטעת את הידיים של מתנגדי הסדר לפקודתה של חברתה, בתקווה שהיא ממלאת את פקודותיו של מר ווילפורד.

היא נאחזת בתקווה שווילפורד קיים ומוכנה להוציא את מלאני להורג על כך ששיקרה לה. עם זאת, במקביל היא ממלאת את תפקידה בנאמנות ודואגת לתושבי הרכבת כמיטב יכולתה.

מסע העצמה

בעונה השנייה, היא מתחילה תהליך התפכחות. אז, היא מוכנה לכפר על הפשעים שלה דרך נאמנות חד משמעית למורדים ולרכבת כולה. היא יוצאת למסע העצמה. תוצאות המסע ייתנו לה את הכח בהמשך להיות חלק בלתי נפרד מהנהגת הרכבת החדשה. כדי להגיע לשם, היא עוברת תקופת ׳תרדמה׳ בקור, כמו מלאני. התקופה הזאת, כמו פרפר בתוך גולם, מאפשרת לה לעבור טרנספורמציה ולבקוע כחברה שווה בצוות המוביל של הדרכים הדמוקרטיות וההוגנות. כשהיא נותרת כמנהיגת המחתרת, האכפתיות שלה כלפי הנוסעים מספקת אלטרנטיבה לרודנות של ווילפורד. היא מפיחה תקווה באנשים ומכינה את השטח להשתלטות מחודשת. היא הלב של הרכבת, תיאור שמתאים לנטייה הרגשית שלה. היא מזילה דמעות לעיתים קרובות וכך עוברת את התהליך שבו היא מבינה את חומרת מעשיה בעונה הראשונה, ומתמודדת ברוח איתנה עם כל השינויים והאתגרים.

הגישה ששואפת לדברים שמעבר להישרדות עשתה אינטגרציה לרצון לשרוד. היא לא וויתרה עליו, אלא מאפשרת לו להתקיים לצד האמונה בכוחן של מערכות יחסים, אמונה וחופש. כשההישרדות האישית אינה הפוקוס המידי, כי ברור ששווה להקריב אותה למען דברים חשובים יותר, ניתן לקיים חברה שמבוססת על אכפתיות וקרבה גם בתנאים לא פשוטים.

כל אחת מהגיבורות שלנו מבינה את זה בזמן שלה. יחד הן מראות לנו פנים שונות של הדרך להתמודד עם טראומה מתמשכת ולצאת מחוזקות. על סנוופירסר, על כל קרונותיה, או מחוץ לה…

עבור רות׳, הרצון שלה להיות משמעותית ולתרום לחבריה למחתרת, גדול מהרצון שלה לשמור על שלמות גופנית. היא מוכנה להקריב את הזרוע שלה (בעונה שלוש פרק שתיים) על מנת לאפשר ללייטון הזדמנות לחבור לרכבת ולהשתלט עליה.

כשווילפורד לוכד אותה, היא מסבירה לו שהוא טועה בדרכו. היא מכריזה שמה שמניע אותה זו אהבה, ובזאת יוצאת ממסע ההעצמה שלה כמנהיגה וחברה שוות ערך בצוות המוביל של הרכבת.

ההישרדות של האנושות ושל חבריה חשובה בעיניה יותר מהחיים שלה. היא מראה את זה גם בפרק הסיום של העונה השנייה. הכח הזה מניע אותה לפעול באומץ ובעוצמה.

אלכס – בין אב רודני לאם נוטשת

אלכס, במסע שלה מהאב (המאמץ) הרודני לאמא (הנוטשת), מהדהדת משהו מהתחושות של רבות מאיתנו.

אמא טבע, שמתבטאת בחיבור לגוף, לאהבה ולאחדות, 'נטשה' אותנו בילדותנו. היא השאירה אותנו בידיים של אבא-תרבות אכזר, שמקבל אלימות כדבר שבשגרה ולא מכיל את הפרספקטיבה הנשית כשווה אליו.

גדלנו תחת ההגנה שלו. מודות לו על שאיפשר לנו לשרוד, ומקווה בתוכנו למשהו אחר. משהו שאנחנו זוכרות בתוכנו, גם אם אין לו פנים ושם.

ציירנו את הדמות של אמא בלילה, בתקווה לפגוש אותה ולהתאחד איתה שוב. גם אם לא ידענו איך זה אפשרי, הנה – היא הגיעה! העולם השתנה ושוב ניתן לחוש באנרגיה הנשית ולשתול זרעים של תרבות חדשה. היא איתנו, אבל אנחנו סקפטיות, רוצות בחיבוק שלה ועדיין חוששות. האם היא תגן עלינו ותבטיח את עתידנו, כפי שהאב האכזר הבטיח לספק עבורנו?

זו שאלה שדורשת ניסיון כדי למצוא תשובה. כפי שאלכס פוגשת את אימה ונותנת לה להיכנס אל ליבה, גם רבות מאיתנו נפגשו עם האנרגיה הנשית ואיפשרו לה להתמיר אותן. אחרי המפגש הזה, אלכס יכולה אולי לנטות לעיתים לפחד ההישרדותי שחיבר אותה לגבריות הישנה, אבל הנאמנות האמיתית שלה נתונה לאם ולדרך התקווה שהיא מטווה.

אלכס מגלה שהיא יכולה להשתמש במתנות שקיבלה מווילפורד גם מבלי להתפתות לצד האפל שלו. המידע שקיבלה ממנו תומך בעצמאות שלה כמהנדסת/נהגת קטר ברכבת הקרח, כי בעזרת הדמות המופנמת של אמא שלה היא יכולה להשתמש בו לטובה. כשהיא מעזה לפגוש את הרגשות שלה ביחס אליו – על כל הסקאלה בין שנאה לאהבה – היכולות שהוא לימד אותה הופכות להיות שלה.

כך גם אנחנו יכולות להיעזר בכלים שלמדנו ופיתחנו בתרבות הגברית. מנגנוני ההתמודדות שעזרו לנו לשרוד בתוכה, יהפכו לכלים שיסייעו לנו לשגשג בחיבור שלנו לנשיות ולתרבות החדשה.

אל ג'יי – הצד האפל של הארוס

אל ג׳יי מייצגת את הצד האפל של הארוס – השאיפה לכח, שמופיעה כשהאנרגיה של החיבור והאהבה מודחקת ולא מודעת; שליטה במשהו היא גם חיבור אליו, שיכול לספק תחושה של אחדות, וכך אל ג׳יי שואפת לשלוט בהכל ובכולם.

היא מוכנה להקריב כל הזדמנות לאהבה ולחיבור אמיתי למען הסיכוי לזכות בכח ובשליטה, שכן לחיבור שבאהבה היא לא מסוגלת להתמסר, ולכן לא מרגישה שלמה בתוכו. רק בעמדת השליטה היא מרגישה בטוחה מספיק בשביל לאפשר לעצמה להרגיש. אל ג׳יי מאמינה שהחיים הם משחק סכום אפס, כפי שהיא אומרת לווילפורד בפרק השני בעונה השלישית, ולכן תמיד מישהו נפגע: במציאות כזאת, אכזריות היא מעלה הכרחית להישרדות ולא חולשה.

התפיסה של אל ג׳יי הופכת אותה לבת ברית טבעית לווילפורד, שמייצג את הקוטב השלילי של האנרגיה הזכרית. לרוב נראה את הגברי השלילי והנקבית השלילית יחדיו, משתפים פעולה ביצירה של נתקים מזיקים וחיבורים מסוכנים, כעובר משותף של אימה. אוז הוא בן הזוג שלה שהיא נתמכת בו ברגעי משבר, אך הוא משמש קודם כל כדי לענות על הצרכים האנושיים שלה בהגנה ובקרבה, ורק לאחר מכן כבן זוג ואדם שהיא בקשר אישי איתו. לכן, כאשר היא מאבדת שליטה עליו היא מוכנה לאיים על חייו (בפרק התשיעי בעונה השלישית).

לאחר המעשה הזה, אוז מבין שהקשר איתה הרסני, קצת כמו הקשר שהוא זוכר מילדותו שהיה לאימו עם גבר אלים. הוא נמצא במסלול של שיקום ומותיר אותה על הרכבת כשהוא יוצא לחיים חדשים עם לייטון על האדמה.

המוות שלה בסוף הסדרה, כשהיא מנסה למצוא נחמה בעין התותבת של אביה, מראה שלגישה שלה לא נותר מקום על הרכבת. בין אם היא בוחרת להישאר או לרדת, השאיפה לכח נותרת ריקה מתוכן כשבסוף הדרך כולם מחפשים אמת, קירבה ואהבה. ללא בני ברית אי אפשר לשרוד על רכבת הקרי וגם לא לצאת למסע גיבורה מוצלח, והכוחנות מובילה תמיד לטרגדיה.

מה המקום של מדע בתהליך קבלת החלטות?

במלחמה שבסוף העונה השלישית של הסדרה, כל אחד מהצדדים בטוח שהמדע עומד לצידו, ומסתבר שלא די בנתונים ובמספרים כדי לקבל החלטה: בסופו של דבר הגורם האנושי אינו ניתן לרדוקציה.

הדרך היחידה היא לתת לכל אחד ואחת לפעול לפי צו ליבה – לפרש את הנתונים ולקבל החלטה מנקודת מבט סובייקטיבית ואישית.

הגישה הזאת מתאפשרת רק תחת מספר תנאים:

1. אמירת אמת ושקיפות של נתונים

2. יחסים טובים בין הכוחות המובילים, תוך נטרול גורמים שמתנגדים לדמוקרטיה

3. מנגנון שמאפשר לכל אחד ואחת להחליט מבלי לגרור את הצד השני למשחק סכום-אפס

לפי סולם התודעה של ד"ר הוקינס, זוהי גישה שמשקפת גם את המעבר מאזור ה-400 (Reason) ל-500 (Love).

כששני הצדדים כוללים גיבורים וגיבורות ששבעים ממלחמות ושכבר עברו את התהליך האישי שלהם לגבי ההשלכות של כוחנות ודיקטטורה, הפתרון מצליח להגיע, וזהו מפתח לשלום פנימי וחיצוני; כוחות שלא יכולים לשתף פעולה, כדוגמת ווילפורד, מסולקים מהרכבת על מנת להגן על כל השאר. ההגנה היא לא לצורך הישרדות גרידה, אלא לצורך שימור המערך החברתי והפוליטי שמאפשר חופש ואוטונומיה לפרט. לא ניתן להכחיד את הכוחות הללו, שכן הם חלק מהמנגנון שאיפשר את ההישרדות שלנו בעבר, אך ניתן לקוות שאפשר לבודד אותם, לשמור עליהם תחת שליטה ולשאוף ליום בו לא יהיה בהם צורך.

בתקווה, נוכל להחיל את הכללים הללו גם לחיינו ולהימנע מאפוקליפסה כמו זו שמתוארת בסדרה.

לעיתים יש צורך לחזור על שיעורים קשים כדי ללמוד אותם עד הסוף – אך דרך המידע והריפוי שעובר באמנות, אפשר לעיתים גם להימנע מכך, ולעבור את התהליך ברמה הרגשית והמנטלית, במקום להיתקל בחוויה קשה באופן ממשי. סדרות פוסט אפוקליפטיות יכולות לסייע לנו בכך כקולקטיב, ולהצעיד אותנו ברמה הפנימית על דרך של אחריות הדדית, שקיפות ושיתוף פעולה.

The post על רכבת הקרח: Snowpiercer והמופעים של טראומה קולקטיבית appeared first on המסע הנשי.

כדי להגיע לחופש המיוחל, גיבורת הסדרה הפופולרית תעבור דרך חתחתים שכוללת מצבים לא פשוטים, כולל מצב בו היא סופגת התנהלות קשה מאד – אבל למה?

מהו סוג המסע שהיא עוברת, ואיך המבנה שלו מוביל אותה לשינוי?

(מכאן – ספוילרים לסדרה Maid, ולספר שהיא מבוססת עליו)

סוג המסע של אלכס – מהתעללות לעצמאות

ניתן לחלק את המסע של אלכס לשני חלקים – היציאה הראשונה שלה מהבית והיציאה השנייה.

היציאה הראשונה מהבית אמנם מלאה בתקווה, אך היא מובילה לסדרה של מפלות וכשלונות, למידה בדרך הארוכה, שמובילה בסופו של דבר חזרה לחיים משותפים עם בן הזוג המתעלל. לאחר מכן, היציאה השנייה מהבית מובילה להצלחה אמיתית, והמשך יציב של חיים עצמאיים עם תקווה אמיתית. מה ההבדל? מדוע הפעם הראשונה נכשלה לכאורה, והשנייה הצליחה?

התהליך של אלכס בנוי בצורה של "מסע העצמה". מסע כזה שמוביל לתוצאות טובות בסופו של דבר, אך הן נשענות על בתשתית פנימית וחיצונית שנוצרת לאורך זמן. מסע כזה הוא תשתית למסע גיבורה חיובי ואפי יותר שניתן לעבור לאחריו, שכן ההצלחה במסע גיבורה תלויה בתשתית חברתית תומכת ובעוצמה אישית מספקת.

מתי נוצר מסע העצמה

על מנת להצליח במסע אפי, הגיבורה צריכה ששני הכוחות המרכזיים בחייה יפעלו בכיוון אחד; התשוקה שלה – ומערכות היחסים שלה. אם אחר מהשניים פונה נגד השני המסע צפוי להיכשל, אבל אם אחד מהם פשוט חלש מדי ולא בשל לתנועה, נוכל לראות את הפורמט של מסע העצמה.

במסע שכזה הגיבורה מתחילה במצב של חוסר אונים. היא חלשה לא בעקבות טעויות מודעות שהיא עשתה, אלא מתוך גיל צעיר, תלות, או חוסר נסיון. במהלכו, היא מוצאת את הכוחות שלה מתוך תהליך בו היא ממצה את התנועה שאפשרית עבורה, אך אינה מספיקה כדי "לברוח משדה הכבידה" או לחתוך את ההשפעה של גורמים שמזיקים לה, ברשלנות או בזדון. לאחר מיצוי התנועה הדמות "נופלת ברשתה" (או נופלת חזרה לשדה ההשפעה) של הגורמים המזיקים הללו, וזה מתבטא בכך שהיא נופלת לסוג של תרדמת. עם זאת, המצב הרדום לעיתים מחליף מוות או סכנה של ממש, ומהווה מעין הגנה זמנית על הדמות, לה היא ראויה בשל תמימותה וחולשתה הראשונית. בתוך התרדמת, כוחותיה של הדמות מגיעים להבשלה באופן פסיבי. כך היא מגיעה למצב בו היא יכולה להיחלץ מהצרה שהיא נמצאת בה – ולצאת למסע חדש ומוצלח יותר.

דוגמאות באגדה ובמיתוס למסע העצמה

דוגמא טובה למסע כזה היא שלגיה – כנערה התשוקה האישית שלה עדיין אינה מגובשת, אך נכפה עליה מסע מתוך הצורך להתמודד עם אמה החורגת. היא מתרחקת מהמלכה ככל יכולתה, ובדרך יוצרת קשרים (עם הגמדים וחיות היער) ומפתחת את יכולותיה (חריצות ורוח חיובית לנוכח הקושי). עם זאת, המסע מוביל חזרה לידיה של המכשפה הרעה והיא נופלת לתרדמה מכושפת. בזמן התרדמת, הקשרים שהיא יצרה והתוצאות הטובות של המעשים שלה (מעין "קארמה טובה") מבטיחות שהגמדים ימשיכו להגן עליה, ולהציב אותה כך שנוצר מצב בו מציל אותה הנסיך. יש הרואים בנסיך ביטוי סימבולי של כוחותיה הפנימיים של שלגיה. הכוחות המתחדשים מאפשרים לה להתעורר ולהיחלץ מהמצב שהיא נמצאת בו. שלגיה מסיימת את הסיפור בעמדה מועצמת, ממנה הצעד הבא שלה יכול כבר להתקיים ביציבות ובעוצמה.

דוגמאות נוספות למבנה מסע כזה ניתן לקרוא בספר אגדות המוות ההפיך מאת סימונה מצליח חנוך. התיאור של מצליח-חנוך את הדכאון ככוח מרפא, כאשר הוא מופיע כסוג של תרדמת נפשית, מתאים גם לסיפורה של אלכס.

רק לאחר שנדחפנו אל השאול שלא בשליטתנו, שחווינו את הקשיים והמפלות הכרוכים בכך, נוכל לנוע לשם בהמשך – מתוך בחירה. רק אחרי שעברנו דרך האש וראינו שאנחנו יכולות לה, נוכל בהמשך להתכונן היטב (כמו איננה מהמיתולוגיה השומרית במסעה לשאול) ולנוע בתזמון ובצורה הנכונים אל המפגש החשוך עם הצל שלנו – ובחזרה.

עבור אלכס, בתחילת מסעה, התשוקה שלה מוכוונת לחופש ולביטחון אך אינה מגובשת דיו. מערכות הלא תומכות במקום אליו היא חולמת הלגיע. הן נמצאות כולן בתוך מעגל של אלימות ועוני. אז איך היא נעה במסע הזה, לעבר שינוי והתחלה חדשה?

מסע ההעצמה של אלכס

הצעדים שאלכס עושה במסע שלה מחוץ להישג ידיו של בן הזוג המתעלל מאפשרת לכוחות שלה להתפתח בשלושה היבטים עיקריים:

תשוקה

אלכס מבינה שיש לך חלום, חזון ותשוקה: ללמוד כתיבה יוצרת, ולהתפרנס מהכתיבה שלה. החלום הזה מאפשר לה, בהמשך, לקבל החלטה שתוציא אותה מכל מערכות היחסים הפוגעניות שסביבה, ותתן לה התחלה חדשה.

מערכות יחסים

הקשר שאלכס יוצרת עם רגינה, הלקוחה העשירה שלה, היא כזאת שמבוססות על ריפוי ועל שפע. כך גם עם הנשים שתומכות בה במעון לנשים מוכות ובקבוצת התמיכה. היא לומדת להודות על מה שיש לה; להבין אנשים ששונים ממנה; ולגלות דרכים חדשות לנוע קדימה, כאלה שהיא לא העלתה בדעתה. זו תשתית שהיא יכולה ליפול עליה כאשר היא מתעוררת מה-׳תרדמת׳ הדיכאונית שהיא נופלת אליה לאחר החזרה לסביבה המתעללת, כאשר הכוחות שלה מבשילים ומאפשרים לה להתעורר ולעזוב באמת.

פרנסה

בתפקידה כעוזרת בית, אלכס מפתחת מיומנות, יכולת התמודדות, ואמונה בעצמה. בעבודתה כ-"עובדת קבלן" בתחום זה היא לא מסופקת, וסובלת מעוני, השפלה וזלזול, אבל היכולות שהיא מפתחת בתקופה הזאת, מאפשרות לה בהמשך למצוא את הדרך שלה כעצמאית, אצל לקוחות שמעריכים אותה ועם מקצוע שמאפשר לה לפרנס בגמישות את עצמה ואת בתה.

תרדמת והתעוררות – מה אפשר ללמוד מאלכס על מסע ההעצמה שלך?

הניסיון הראשון של אלכס לבנות את חייה באופן עצמאי כושל בסופו של דבר. היא לא יודעת לאן היא הולכת ומי יכול לפגוש אותה בדרך. לא ידוע לה מי יכול לתמוך במסע שלה או להפריע לו. אין לה תמיכה מספקת ומתוך כך היא נשברת וחוזרת למערכת היחסים הבעייתית. בן-זוגה לשעבר הוא היחיד שמתחבר אליה כשהיא במצוקה ומבין את המקום בו היא נמצאת.

החזרה אל ההתעללות מכניסה אותה לתרדמה רגשית. היא מתעוררת ממנה רק כשהיא רואה איך הבת שלה נפגעת מההעברה הבין-דורית של הדפוסים האלימים. ההבנה הזאת מטלטלת אותה בעוצמה שמאפשרת לה לעשות מעשה. כעת, היא יודעת בדיוק לאן היא הולכת ומי יהיה שם לצידה.

היא יודעת למי להתקשר ולאן לנסוע כדי לקבל מקלט ותמיכה. התמיכה הזאת מאפשרת לה להתמודד גם עם יריביה – הבירוקרטיה, האטימות המערכתית וכמובן בן-הזוג-לשעבר האלים בעצמו. עם תשוקה ברורה ותמיכה חזקה, לצד בטחון ביכולת שלה לדאוג לפרנסה, הדרך שלה מובילה לביטחון ולהצלחה. כל אלה לא התאפשרו במהלך הניסיון הראשון שלה לצאת לדרך, אך גם לא היו מתאפשרים בלעדיו.

האם את נמצאת במסע העצמה?

רובנו יכולות לזהות בחיינו נקודות בהן היינו במסע העצמה. אולי את נמצאת באחד ממש עכשיו. זהו מסע שנדחפנו אליו ללא בשלות שתאפשר הצלחה. יצאנו אליו מתוך נסיבות פנימיות או חיצוניות שלא סבלו דיחוי. זה לא פשוט, ועדיין אנחנו מתחזקות, לומדות ובונות תשתית של יכולות, תובנות וקשרים. אם נדע להבין את עצמנו ואת הדרך שלנו ולחמול על עצמנו, נדע לעשות את מה שאנחנו יכולות. נדע להתחבר לתשוקה שלנו, לאנשים הקרובים לנו וליכולות המעשיות שלנו – הכוחות שלנו עוד יתעוררו, ויובילו אותנו להצלחה, ולמסע חדש.

ממסעות ההעצמה אפשר ללמוד שגם אם ניפול לתרדמה או ניבלע בבטן הזאב, לא הכל אבוד. אם יצאנו למסע באמת מחוסר ברירה ולא מתוך החלטה שנוסעת מפחד, זו תהיה תרדמת זמנית. הנפילה תאפשר לכוחות שלנו להיבנות במהלך הדרך. היא תיצור עבורנו בסיס שיאפשר למהלך הבא להוביל היישר להצלחה אמיתית.

התחברת?

מזכיר לך חלק מחייך?

אשמח להמחיש את המבנה וההקשר של מסע העצמה בחיי היומיום, עם דוגמא קטנה מחיי האישיים, שקשורה למחקר שלי.

דוגמה אישית

במסגרת המחקר, הייתי צריכה לפנות לכ-200 חיילים לתיאום מפגש המשך של המחקר. זו משימה בהיקף וסגנון שלא בוצע קודם בצוות שלי. לא היה לי מושג איך לעשות את זה בצורה טובה ויעילה. בשלב מסוים פשוט ניסיתי כל מיני דברים… לכתוב הודעות, להתקשר… ולא בהצלחה מרובה. באחד הימים, כשהייתי צריכה לבצע סדרה של טלפונים לחיילים, פשוט לא עמדתי במשימה. הגעתי למבוי סתום. נסחפתי באותו היום למשימות אחרות. הן קרצו לי יותר, ובכל פעם שהתרכזתי בתקשורת עם החיילים, עייפות וחוסר ריכוז תפסו אותי אחרי מספר שיחות קצרות. בשלב הזה הייתי מדלגת למשימה אחרת, שסחפה ועניינה אותי, וכך לא עמדתי ביעדי העבודה שלי באותו היום. סיימתי את היום מתוסכלת, ושיתפתי בכך את רובי, בן זוגי, בדרך לדייט השבועי שלנו באותו הערב.
הוא ישר התחיל להציע לי פתרונות, ואני הגבתי בתסכול, כי לא ראיתי איך פתרון חיצוני יכול לשנות את המצב. רציתי הקשבה ולא פתרונות… אבל אחרי שנכנסנו לעומק המצב, הסתבר שפתרונות הם בדיוק מה שיעזור לי.
לרובי היו את הכלים הנדרשים, מתחום השיווק והמכירות, כדי לסייע לי בדיוק בבעיה שנתקלתי בה. למחרת הוא עזר לי לנתח את הבעיה לעומק והציע לה פתרון מדויק. הפתרון הפך את החוויה של התקשורת עם החיילים לנעימה, זורמת ומקדמת. פתאום ההנאה והתשוקה חזרו, ויכולתי לנוע קדימה, ולהמשיך במחקר שלי, כמו שרציתי מההתחלה (תודה רובי!).

ניתוח – מבנה והקשר

אפשר לראות את הניסיון הראשון שלי לפנות לחיילים כחלק הראשון של מסע ההעצמה. בשלב זה נזרקתי למשימה בלי כלים מספקים. הכשלון לא היה באשמתי – אלא כי לא היו לי כלים ותמיכה מתאימים. התשוקה למחקר הייתה שם, אך גם היא נשחקה. בשל היעדר הכלים, הפעולות שעשיתי לא קידמו אותי לעבר היעד. לכן, הן היו מנותקות מהתשוקה שלי שכוונה למחקר עצמו.

לאחר מכן, אפשר לראות בשלב בו עייפות, חוסר מיקוד וקושי לא מודע גרמו לי להיכשל בדרך ליעד. זוהי דוגמא (נקודתית ומינורית כמובן) לשלב התרדמת במסע. בשלב הזה אנחנו לא מודעות לסוג הבעיה שלנו, לדרך לפתור אותה, ולמה שקורה לנו. התנועה מתוך חוסר מודעות, שמשול גם הוא לשינה, מובילה לכשלון – אבל גם לניסיון ולתובנות. מתוך כך, הפתרון יכול להגיע.

בשלב השלישי, בן הזוג שלי הגיע לעזרה, כמו הנסיך של שלגיה או הציד בכיפה אדומה…
מניסיוני, לרוב הכוח המושיע במסע ההעצמה – הוא באמת כוח חיצוני, ואפילו כוח גברי. אפשר אולי לומר שהכוח הפנימי פוגש את הכוח החיצוני. זה הכח לשתף, להיות פתוחה לעזרה, מה שלקח לי גם זמן במקרה הזה. עם זאת, חשוב בעיני לזכור שבחיים, כבני אדם, לרוב עדיף ויעיל בהרבה לפתור בעיות ביחד. לא צריך לעשות הכל לבד. זה בסדר ואף מומלץ לקבל עזרה מכוח חיצוני. ובוודאי אם הוא שם ומוכן לקדם אותנו ולהתקדם איתנו בשיתוף פעולה!

תלות בכח מושיע חיצוני

יש הבדל גדול בין תלות לא בריאה לתלות הדדית בריאה. בתלות לא בריאה, שבה את במצב של נזקקות לאחר, לא תפעלי ולא תשפרי את המצב באופן עצמאי. תלות בריאה, היא הישענות והיעזרות באחר שבאה מתוך בחירה חופשית. במצב כזה, אנחנו יודעות שיש לנו משאבים אחרים, ויכולת להתמודד עם המצב גם בעצמנו. עם זאת, אנחנו בוחרות להתמודד ביחד. את בוחרת לעשות ביחד, כי זה יותר טוב, יעיל, כיפי ונעים.
במצב כזה, הכוח המושיע החיצוני באמת פוגש את הכוחות הפנימיים שלנו. יחד, ללא נזקקות, אפשר לנוע קדימה, להתחלה חדשה ומפתיעה. מי שעשתה כמיטב יכולתה כדי להגיע ליעד, ולא הצליחה בהיעדר כלים או תמיכה, תרגיש ראויה לקבל את העזרה הזאת גם מבחוץ – ומוכנה אליה כשהיא תגיע.

המתנות שבמסע העצמה

מעבר לדרך החדשה שאת יוצאת אליה, תנועה מודעת במסע העצמה יכולה להעניק לך מתנות נוספות. העיקרית שבהן היא החוויה של היקום כמקום מאפשר ומיטיב. היקום הוא אמא שתומכת בך, גם אם דרך כלים בלתי צפויים, או עליות וירידות. בסופו של דבר, התנועה שיצאת אליה בתום לב ולא הצליחה – זוכה להזדמנות נוספת. זה מתאפשר בזכות המסירות, ההשקעה והנכונות שלך. את לומדת שלעיתים זה בסדר לעשות טעויות. אפשר ליפול ולקום, או ללמוד תוך כדי תנועה. כל עוד את פועלת ביושר, בטוטאליות ובאהבה – התוצאה הטובה עוד יכולה להגיע. יהיו כוחות שיבואו לתמוך בך, מבפנים או מבחוץ.

לסיכום, ההבנה המנטלית של התהליכים שאנחנו עוברות עוזרת לנו להרגיש רגועות. כך אנחנו יכולות למצוא מנוחה גם במצבים של חוסר בהירות, תקיעות וקושי. מניסיוני, מסע הגיבורה נותן מסגרת של התבוננות מעצימה. היא עוזרת לראות את הקסם והפלא שבחיים, ולמנף את הקושי – להזדמנות.

The post מהו מסע העצמה: דוגמא ממסע הגיבורה של אלכס בסדרה Maid (עוזרת בית) appeared first on המסע הנשי.