בסופו של דבר, זה לא משנה מי הם הגברים בחוץ. משנה שתוכלי למצוא אחד, שמתאים לך בדיוק. ואם לא תחפשי בצורה הנכונה, יכול להיות שהוא יעבור לך ממש מתחת לאף – ולא תבחיני בו.

עם זאת, רצוי וכדאי להגיע למצב בו את מחוזרת על ידי מגוון של גברים משקיענים. גברים שמעניינים אותך, שמחפשים מחויבות, שרוצים בך וחושקים בך. האם ההתבוננות החוצה עוזרת לך להגיע למצב הזה? את מרגישה שהיא הופכת אותך לאישה מושכת, בטוחה בעצמה ונינוחה? האם היא עוזרת לך לבטא את הנשיות שלך בצורה אותנטית? שתמשוך אליך את הגברים המעניינים והמתאימים?

אני מציעה שכדי למצוא זוגיות, כדאי להסתכל פנימה. בהסתכלות הזאת, אני מזמינה אותך להתרכז בהיבטים הבאים:

בכל אחד מהקשרים המשמעותיים שהיו לי, מה עבד ממש טוב בשבילי?

אם אין לך ניסיון נרחב, אפשר גם לדמיין את הקשר שאת שואפת אליו. מה שחשוב פה זה להתרכז בפן הרגשי-תחושתי, לא בפן הפיזי.

למשל: בקשר עם החבר הרציני הקודם שלי, היה לנו ממש כיף ונהנינו ליצור דברים ביחד. בקשר עם הבחור שיצאתי איתו אחריו, מאד הערכתי את המחויבות והמסירות שהייתה לו. בקשר עם הבחור שיצאתי איתו לזמן קצר לאחר מכן, נהניתי מהגישה שהייתה לו בנושא שפע, והבטחון שהיה לו לגבי היכולת שלו לספק לי את מה שאני צריכה.

ועוד ועוד…

כך אפשר ליצור רשימה של הרבדים התחושתיים שבאמת חשוב לך להרגיש עם גבר – ולכוון אליהם. הוא עשוי להפתיע אותך בדרך בה הוא יספק אותם. אולי הוא לא יראה או יפעל בדיוק כמו שדמיינת, אבל מה שחשוב – זה מה שהוא גורם לך להרגיש. ואם הוא גורם לך להרגיש בדיוק כפי שאת רוצה וצריכה להרגיש בזוגיות, את תהיי מאושרת איתו.

מה הם הדברים שאני נהנית לתת בקשר, ושאני נותנת באופן טבעי?

כולנו רוצות להרגיש שאוהבים אותנו עבור מה שאנחנו. התחושה הזאת מגיעה בקלות כאשר מישהו רוצה מאד ואף זקוק לדברים שאנחנו נהנות לתת.

לעומת זאת, אם גבר רוצה וצריך בזוגיות דברים שאנחנו מתקשות לתת, ואולי מוכנות רק להשקיע בהם באופן זמני וחלקי – סיכוי טוב שנרגיש מתוסכלות ולא מוערכות על ידיו.

למשל, אם אני אוהבת לתת הכוונה ועצות עמוקות, כדאי שאמצא גבר ששמח ומאושר לקבל מאישה מתנה כזאת. לעומת זאת, אם אני לא אוהבת לבשל, לא כדאי שאמצא גבר שהכי מתרגש כשאשתו מבשלת לו. ההיכרות שלנו עם עצמנו יכולה לעזור לנו למצוא את האדם שמתאים לנו, במקום לנסות לשנות את עצמנו ואת אחרים בצורה שלא ניתן להתמיד בה.

אני ממליצה ליצור רשימה של לפחות 4 דברים שאת נהנית לתת בזוגיות, ושחשוב לך שהצד השני ירצה ויתרגש לקבל ממך. ניתן ליצור את הרשימה על בסיס הניסיון שלך מקשרים קודמים, גם מקשרים שאינם זוגיים. אפשר להתמקד בדברים שהיה לך נעים כשהתקבלו בהערכה, וגם בדברים שהרגשת דחויה ולא מוערכת כאשר הם לא התקבלו.

לדוגמא:

• אני נהנית לספק יופי טבעי וחשוב לי שבן הזוג יתלהב ויעריך את המראה שלי.
• אני אמא מסורה וחשוב לי שבן הזוג יעריך את זה ויתמוך בנתינה שלי לילדים קודמים או משותפים שיש בקשר.
• אני רואה דברים לעומק וחשוב לי שבן הזוג יעריך את האינטואיציה, ההכוונה ונקודת המבט שלי.
• אני אוהבת מגע ונהנית להתקרב באופן הזה, חשוב לי שבן הזוג יהיה דומה לי ויעריך את הסוג הזה של הבעת אהבה.

רשימה של 4 גורמים לרוב תכלול את סוגי הנתינה שמהותיים לך ביותר, ותאפשר לך לבדוק האם בן הזוג אכן מעוניין בהם.

מהם הפחדים שיש לי מתהליך ההיכרות, מהרווקות, ומקשר זוגי?

הפחדים שלנו הם מה שמונע מאיתנו לבטא את הנשיות שלנו בצורה חופשית ושלמה, וכך גם למשוך את הגבר הנכון עבורנו.

אם תזהי את הפחדים שלך, ותעברי תהליך רגשי ומעשי איתם, תוכלי להפוך לאישה שאת רוצה להיות מול גברים. בנוסף, תקופת הדייטינג תהיה כמו הרפתקה מהנה של גילוי עצמי! כך, המטרה היא לא ״להשיג גבר״, אלא להתפתח ולהיות מה שאת רוצה להיות בתור אישה.

פחדים נפוצים בתהליך חיפוש זוגיות:

• הפחד להישאר לבד לנצח
• הפחד להיפגע רגשית
• הפחד לאבד אהבה שנוצרה
• הפחד להיכלא בקשר מזיק
• הפחד להתפשר
• הפחד מאלימות גברית
• הפחד מהשלכות של ביטוי עצמי חופשי

האם את מתמודדת עם אחד מהם, ואולי יותר?

אם כן, האם את עושה כל שביכולתך כדי לפתור אותם?

האם יש לך גישה למשאבים שיסייעו לך בכך – ידע, הדרכה, תמיכה?

לסיכום,

התבוננות פנימה יכולה לאפשר לך למצוא העצמה והנאה בתהליך של חיפוש זוגיות. אם לא יודעים מה מחפשים בדיוק, ולא יודעים לבטא את עצמך בצורה שתמשוך את הגברים הנכונים, התהליך הזה יכול להרגיש כמו מציאת מחט בערימת שחת. לעומת זאת, גישה נכונה תהפוך את התהליך, בסופו של דבר, למהנה. כזה שלא תרצי שהוא יסתיים. החוויה הזאת תאפשר לך להיות מספיק רגועה, נינוחה ונשית, כדי לבחון ברוגע את הגברים שמגיעים לחייך, עד שתמצאי את עצמך עם האחד שנכון עבורך.

The post גישה נכונה בחיפוש זוגיות appeared first on המסע הנשי.

בני דור ה-Y וה-Z נכנסים לשוק עבודה שאינו יציב. מסלול סטנדרטי של לימודים, חתונה ומשכנתא, לא בהכרח יבטיח להם חיים רגועים. הם זקוקים לעיתים קרובות לשתי משכורות על מנת לאפשר לעצמם רמת חיים מספקת, וחלוקת התפקידים בין המינים אינה ברורה. כל אלה, לצד משברים גלובליים, זהות מעורערת, והיעדר כלים רגשיים, יכולים להוביל למשבר. סקר מטעם לינקד-אין מצא שלא פחות מ-75% מהמבוגרים הצעירים בגילאי 25-33, חוו משבר שכזה.

אירועים מערערים בחיים האישיים – כמו אובדן או מחלה של אדם קרוב, השתתפות במלחמה, או משבר נפשי – יכולים גם הם להוביל להתפרצות המשבר. אם את מתמודדת עם אחד, ייתכן שאת מרגישה אבודה, חסרת כיוון, או מבולבלת לגבי העתיד שלך. את לא בטוחה לאן לפנות, והאם הצעדים שתקחי, אכן יובילו אותך אל היעד שאת חולמת עליו. יתכן ואת מרגישה שאין בך את הכוח או היכולת להגיע לשם.

ישנם הבדלים בין גברים לנשים בגורמים של משבר רבע-החיים ובביטוי שלו. ככלל, נשים נוטות יותר מגברים לחוות משבר כזה. אז מה הם הגורמים הרלוונטיים לנשים? ואיך ניתן להתמודד איתם?

גורמים משפיעים על משבר רבע החיים אצל נשים

אתייחס כאן גם לגורמים שמשפיעים על נשים במיוחד, וגם לגורמים שרלוונטיים לשני המינים.

מערכות יחסים והשאיפה לנישואין ולהורות

מחקר משנת 2013 מעיד על כך שנשים, יותר מגברים, נוטות לחוות משבר נפשי במהלך שנות ה-10 לחייהן. הגורם המרכזי למשבר בקרב נשים, הוא אתגרים שקשורים למערכות יחסים, כאשר האתגר בעל ההשפעה הגדולה ביותר הוא חוויה של גירושים או פרידה רומנטית.

בניגוד לגברים, לנשים יש שעון ביולוגי דוחק יותר, כשזה נוגע להבאת ילדים בעולם. עם זאת, בימינו, מעל 50% מהנשים מגיעות לגיל 30 ללא ילדים. הנתונים הללו הם שיא היסטורי, שמעורר חשש בקרב רבים. אישה שרוצה להיות אמא, עלולה לחשוש בגיל 30 שיש לה סיכוי "לפספס את הרכבת". הלחץ הזה עלול להביא לתחושות של משבר זהות. אשה שבונה את חייה ואת הקריירה שלה תוך התחשבות ברצון שלה בהורות, עלולה להרגיש נואשת לזוגיות ולנישואין, שיתמכו בהורות באופן אידיאלי. הלחץ הזה עלול להוביל להתפשרות בתחום הזוגי, או לחוויה של משבר קיומי סביב אירועים כמו גירושים או פרידה.

איך להתמודד עם הקושי הזה?

• אפשר לעבור תהליכים מודעים בתחום הרומנטי והזוגי. לצאת לדייטים, לפתוח את הלב, ולעבור תהליכים אישיים סביב נושאים כמו לבדות ופגיעות.
• אם את חוששת במיוחד מהאפשרות שלא תוכלי להיות אמא, אפשר לעבור תהליכים גם בתחום הזה. למשל, לברר אפשרויות להורות יחידנית, ולקחת את הנושא בידיים שלך. למשל, להחליט שאם עד גיל מסוים לא תמצאי זוגיות יציבה, אז תקפיאי ביציות, או תבחרי בהורות משותפת. התעמקות שכזאת יכולה לסייע להוריד את הלחץ הנפשי בנושא, ולהרגיש שיש לך שליטה ובטחון בחייך.
• חשוב להתרכז גם בהיבטים אחרים בחייך – אבל לא באופן שלא משאיר מקום לאפשרות של זוגיות ומשפחה. למשל, להתרכז בהתפתחות אישית, להתפתח מקצועית, וליצור חיי חברה עשירים ומזינים. האושר שאת בונה עם עצמך הוא תשתית שתסייע לך בהמשך חייך. בנוסף, כאמא לילדים קטנים, החופש המעשי מוגבל בהיבטים רבים. למשל, אני מאושרת שהספקתי לטייל בעולם כתרמילאית לפני שנהייתי אמא! כעת, אני יכולה להתרכז בהורות ללא תחושת חרטה.

רוחניות, דת, וחיבור לנשמה

חיבור לנשמה שלנו – או בכלל אמונה בקיומה – הוא נושא מרכזי ומשפיע על החוסן והבריאות הנפשית שלנו. התפיסה שלנו את עצמנו כנשמות, שנמצאות בתהליך התפתחותי בעל משמעות וטעם, יכולה לסייע לנו להתגבר על משברים וקשיים. זהו גורם משמעותי שאינו תלוי במין או במגדר. אם את חיה בתחושה שיש לך לאן להתקדם, ושלתנועה הזאת יש משמעות נצחית, החיים נראים אחרת. הסיכוי שתוכלי למצוא את החוסן להתגבר על קשיים, גדל משמעותית.

מהסיבות הללו, סביר להניח, רוחניות ודת הן גורמים משמעותיים בהתגברות על משבר אמצע החיים, או מניעה שלו.

אז איך אפשר להתחבר לרוחניות, או למשמעות נרחבת יותר בחיים, בגילאים הצעירים?

• אפשר למצוא מורה, הדרכה, או דיספלינה שתתחברו אליה. חשוב שההדרכה תהיה כזאת שתומכת בחופש האישי שלכם. הדרכה רוחנית בריאה לא מחליטה בשבילכם – אלא תומכת ביכולת שלכם לקבל החלטות עבור עצמכם. גישה רוחנית בריאה היא כזאת שמכבדת את הבחירה החופשית שלכם.
• אם את אתאיסטית או אגנוסטית, אפשר לחקור לעומק את הנושאים הללו באופן רציונלי. חקר מדעי מעמיק מוביל לעיתים קרובות דווקא למסקנות אודות הנשגב. אפילו המשוואה המוכרת ביותר בפיזיקה – E=MC^2 – מצביעה על אחדות בין אנרגיה לחומר, ולכן בין כלל ההיבטים של הקיום. כמו כן, גישות מדעיות לרוח מעידות לעיתים קרובות על כך שהשניים לא עומדים בסתירה.
• אפשר להיעזר בכלים פשוטים כמו מדיטציה או מיינדפולנס כדי לפתח יותר שלווה, חוסר תגוביות, וחוסן נפשי.
  • אם את לא מתחברת למדיטציה בישיבה, ישנן טכניקות נוספות. ניתן לפתח מיינדפולנס בתנועה, למשל דרך יוגה, הליכה או ריקוד.
  • ניתן גם להיעזר בכתיבה או ציור מדיטטיבי לצורך כך.
  • ישנן מדיטציות פעילות, בעזרתן תוכלי להתחבר לשקט דווקא דרך הבעה ותנועה.

תמיכה חברתית סביב משבר רבע החיים

תקופת הבגרות המוקדמת היא תקופה שיש בה לחצים רבים. הלחץ למצוא זוגיות מתאימה, ובמקביל לפתח קריירה, יכול להיות לא פשוט להתמודדות. בנוסף, ישנם לחצים כלכליים, והשאיפה לצאת מבית ההורים ולהתחיל חיים עצמאיים. שילוב הלחצים הללו עלול להוביל לעיתים לדכאון וחרדה. התופעות הללו נפוצות יותר אצל מי שיש לה נטייה לרגשות כאלה. הן יתעצמו אם אין בנפש שלך כלים אחרים ששומרים אליך. הכלים הללו כוללים בטחון עצמי, תחושת מסוגלות ועוצמה אישית.

עם זאת, ישנם גם גורמים חיצוניים שיכולים לסייע. לכן, תמיכה חברתית היא אחד הגורמים המאזנים המרכזיים של משבר רבע החיים. תמיכה חברתית כוללת בני משפחה, חברים, או קולגות, שנותים לך אוויר לנשימה. הם מקיימים אתך מערכות יחסים בריאות, בהן יש מקום לכל החלקים שבך. את מוצאת את עצמך בנתינה כלפיהם וגם בקבלה מהם. יש לך אוזן קשבת ותמיכה במקומות בהם את זקוקה לה.

אז איך ליצור קשרים כאלה בשנות ה-20 לחייך?

• תמצאי מסגרות חברתיות שאת מתחברת אליהן. אלה יכולות להיות מסגרות של לימודים, התנדבות, עבודה או העשרה. חשוב שהמסגרת שתבחרי בה תכלול גם מפגשים פיזיים.
  • מפגשים פיזיים מאפשרים יצירה אקראית וטבעית של קשרים. זהו שלב משמעותי, לפני שקשר מגיע לנקודה בה אפשר לפנות לאדם באופן אישי וישיר.
  • מסגרות כאלה מאפשרות היכרות עם כמות גדולה של אנשים. כנראה חלק קטן מהם יוכלו להיות קרובים אליך. אחרים יוכלו להיות חלק ממעגל חברתי רחב יותר.
  • מסגרות סביב תחום עניין משותף יכולות למשוך אנשים שדומים לך. על רקע של תחום עניין משותף, קל יותר להתחיל לבנות את החיבור ביניכם.
• תיזמי, תפעלי ותגדילי ראש. קל להגיד ש-"קשה להכיר בימינו", ובמיוחד "כשאת כבר לא במסגרת ברורה". עם זאת, הצורך בקשר אנושי נותר גדול. אפשר ליזום ולהיות פרואקטיבית. אם תיזמי מפגשים שמתאימים לסוג הקשרים שאת מחפשת, הסיכוי שהם יקרו גדל משמעותית. מהו סוג הקשרים או התמיכה שחסרים לך?
  • למשל, ניתן להקים מעגל נשים שכונתי, עבור נשים בשלב דומה בחיים.
    • כשאני עברתי גירושים, בתחילת שנות ה-30 לחיי, הרגשתי צורך ביותר חברות נשים. בעקבות כך הקמתי מעגל נשים שכונתי. יצרנו מעגל קבוע וחינמי, שהפך למערכת תמיכה משמעותית עבור כולנו. כאמהות צעירות שחיפשו חברה מתאימה, היינו יוצאות לבלות יחד ונפגשות עם הילדים גם מחוץ למעגל. המפגשים הללו הביאו ברכה רבה לחיי כולנו. אם זה מדבר אליך, את יכולה לעשות צעד דומה!
  • ניתן ליזום התנדבות, מעגל סטודנטים, או פעילות חברתית במקום העבודה.
  • ישנם מועדונים של היכרות ומפגשי פנויים\פנויות שהניבו קשרים רומנטיים רבים שהוביל אף לחתונה!

תהליכים רגשיים כבסיס ליצירת קשרים בריאים של תמיכה

• תעברי תהליכים רגשיים לבירור קשיים פנימיים במערכות יחסים. לעיתים, אנחנו מתקשות ליצור קשרים שיהיו בריאים עבורנו. הסתכלות מעמיקה על הדפוסים הפנימיים שלנו יכולה לסייע לפתור את זה.
  • האם את מחפשת קשר במקומות הלא נכונים, אצל אנשים שלא יכולים לתת לך את מה שאת צריכה?
  • האם את מתכנסת ומתקשה למצוא מסגרות חברתיות מתאימות?
  • אולי יש מיומנויות חברתיות או רגשיות שתוכלי לפתח, כדי ליצור קשרים מתאימים יותר?

לסיכום

לסיכום, ניתן להפוך כל משבר להזדמנות לגדילה ולצמיחה. את יכולה לצאת ממנו מחוזקת, מחוברת יותר לעצמך, ועם כיוון ברור יותר בחיים.

כדי לעשות זאת, תוכלי להיעזר בגישה מפתחת לגבי זוגיות; בחיבור לרוח, לנשמה, למשמעות עמוקה או לדת; ובמערכות תמיכה שיעזרו לך לקום כשאת נופלת.

ואם את רוצה עזרה ותמיכה בכל זה, את מוזמנת גם לקבוצת הלימוד של המסע הנשי. קורס "החניכה הראשונה" מתאים במיוחד לנשים שעוברות או עברו משבר. הוא יסייע לך להבין את הכוחות והחוזקות שלך, וגם את נקודת החולשה. בזכות זאת, תוכלי להבין מי את, לאן את הולכת, ומי נמצא לצדך בדרך הזאת.

The post משבר רבע החיים אצל נשים appeared first on המסע הנשי.

בשלות אישית לקבלת החלטה לגבי עתיד הקשר

כדי להיות מוכן, או מוכנה, להתחייב לזוגיות, חשוב קודם כל להכיר את עצמך. ההיכרות העצמית הזאת מאפשרת להיכנס לתלות בריאה בבן או בת הזוג – כזו שיוצרת ריקוד משותף, של התמסרות ואהבה – ולא תלות לא בריאה. בתלות לא בריאה אנחנו מרגישים נזקקות לבן או בת הזוג; מפחדים מאד ממה שיקרה בחיינו אם הקשר ייגמר; ולא בטוחים מה בדיוק הצרכים עליהם הזוגיות עונה עבורנו, ואיך אפשר לקבל להם מענה גם בהקשר אחר.

התהליך של שחרור הנזקקות לזוגיות הוא תהליך של התפתחות אישית. זהו תהליך שמוביל למצב שבו אתם מאושרים בלבדות, אבל יודעים גם להתמסר לאהבה. מצב בו את יודעת מה את צריכה, אבל לא נזקקת לכך. מתוך כך, את נהנית מהרווקות, חוגגת אותה – וכך אהבה אמיתית יכולה להגיע.

אם את או אתה עדיין לא שם, זה הזמן להתמסר לתהליך של הכנה לזוגיות.

תהליך הכנה לזוגיות

• לבכות, לכאוב ולעבד את תחושת הבדידות והחוסר. לרוב תגלו שהיא קשורה לא רק להווה – אלא גם לעבר. מדובר במטען רגשי, שניתן לפרוק, להביע, ולהשתחרר ממנו. היכולת להביע מטען רגשי ולהתמודד עם בדידות, היא הכרחית גם בזוגיות, כאשר לעיתים ישנה התרחקות בין בני הזוג. גם אם חשוב שתדברו ותתקרבו, התקרבות לא תוכל לקרות מבלי ששני בני הזוג יהיו בטוב גם בלבד ובמרחק שנוצר.
• ליהנות מהלבד – ללמוד לצאת לבלות, לטייל, להכיר. להתמסר לחוויות, לחופש ולתנועה שהרווקות מאפשרת. אם וכאשר תיכנסו לזוגיות, ותקימו משפחה, אתם עוד תתגעגעו לזה! ההנאה מהלבדות מאפשרת לכם גם להכיר את עצמכם. ההיכרות הזאת הכרחית כדי שתוכלו ליצור זוגיות נכונה עבורכם, כפי שאפרט בהמשך.
• לפתוח את הלב, להכיר ולהיפגע – אם לא תצאי לדייטים, ותתנסי בהתאהבות, בשברון לב, ובחוויות מעשירות, לא תצליחי להתגבר על הפחד מפגיעות. פגיעות היא הכרחית גם במערכת יחסים טובה. אם תפחדי ממנה, יהיה מאד קשה ליצור זוגיות טובה, כמו זו שאת מחפשת. כשאת נפגעת, את לומדת מה הם הצרכים האמיתיים שלך בקשר. מה הם הקווים האדומים שלך. את לומדת גם מה פחות חשוב לך, אילו תהליכים של בן הזוג את יכולה להכיל. כשתהיה לך בהירות לגבי מה שאת צריכה, ולגבי היכולת שלך למצוא, לבטא ולקבל את זה במערכות יחסים, תביני שלהיפגע זה לאפשר לכאב רגשי לצוף. אם מביעים את הכאב, ומתקשרים את הצורך, הפגיעות הופכת מדרגה להתפחות אישית וזוגית.

אז אם את מרגישה מוכנה… האם זה אומר שאת בזוגיות נכונה? לא בהכרח.

כדי שזוגיות תוכל לעבוד לאורך זמן, ובתקווה לנצח, צריכה להיות התאמה טובה במספר היבטים מרכזיים. אפרט לגביהם במידת האפשר, כדי לתמוך בך בנסיון להבין – האם זו הזוגיות הנכונה עבורך. כך תוכלי לקבל החלטה בהירה יותר לגבי המשך הקשר והעתיד המשותף שלכם. קל יותר לדעת אם הוא האחד עבורך, כאשר אתם עוברים תהליכים עמוקים ומשמעותיים של בירור עצמי, חקירה זוגית והתקרבות.

היבטים עיקריים של התאמה זוגית

ההחלטה לגבי זוגיות נכונה מתקיימת באופן טבעי, לאחר שישנה חקירה והעמקה משותפת בכוונות שלכם בהווה ובעתיד. בתקופה הזאת, תקופת ה-"דייטינג", חשוב להכיר אחד את השנייה לעומק. שימו דגש על ההיבטים הבאים בחיבור ביניכם:

התאמה בנתינה וקבלה בזוגיות נכונה

לכולנו יש דברים שאנחנו צריכים לקבל בזוגיות, כדי להיות מאושרים בה.

יש לנו גם דברים שאנחנו רוצים ורוצות לתת, ושיתקבלו באהבה על ידי בן או בת הזוג.

רק כך נוכל להרגיש שאנחנו מסופקים ומאושרים בתוך הקשר. ישנם צרכים שאנחנו רוצים ורוצות שיקבלו מענה במסגרת הזוגית: במצב כזה, לא נצטרך לחפש מענה עבורם מחוץ לה. אם אנחנו בשלים לזוגיות, נדע לעשות רשימה של כל אחד מהצרכים הללו:

הנתינה שלי בזוגיות נכונה

• מה הם הדברים שחשוב לי לתת בזוגיות, כדי להרגיש מאושרת?
  • כדאי לבחון מה חשוב לי לתת בתחומים הבאים:
    • חיבור רגשי
    • התפתחות משותפת
    • מיניות
    • דיאלוג ודינמיקה זוגית
    • הורות
    • חיים משותפים
  • ניתן להתייחס גם לנושאים הבאים:
    • שפות אהבה
    • חוזקות וחולשות אישיות
    • הדברים שאני לא רוצה לתת, ועשויים לצפות ממני

כשאת יוצרת, או אתה יוצר את הרשימה הזאת, שימו לב לכך שלא כל אחד ירצה לקבל את הדברים שאתם אוהבים לתת. אולי את אוהבת לנהל משק בית – ובן הזוג שלך רוצה חיים של נדודים. אם אתה אוהב לספק פרנסה ויציבות כלכלית – אולי תרצה בת זוג שמאושרת ומעוניינת לקבל את הדברים הללו ממך. אולי את אוהבת לספק משוב, הדרכה ועצה – ובן הזוג נבהל משיקופים שעשויים לדחוף אותו מחוץ לאזור הנוחות.

מצב כזה הוא מצב של חוסר התאמה. אם חשוב לי לתת משהו, והוא לא מתקבל על ידי בן או בת הזוג שלי, אני ארגיש דחויה. אני ארגיש לא אהובה, לא רצויה, ושלא מקבלים אותי כפי שהייתי רוצה. גם אם ישנה אהבה במערכת יחסים, חוסר התאמה מהסוג הזה ייצור תסכול או מרירות לאורך זמן.

לכן, חשוב לדעת מה את רוצה לתת במערכת יחסים – ו-"לשווק" את עצמך בהתאם. חשוב ליצור קשר עם בני זוג שמתלהבים ומתרגשים מהאפשרות לקבל את מה שאת רוצה לתת, ונותנת בקלילות, בטבעיות ובאהבה! זו תחושה נהדרת להביא את מה שאת הכי אוהבת לתת – ולזכות להכרה, תודה והתרגשות בתמורה לכך. זו הרגשה נהדרת כשמבקשים ממך בדיוק את מה שאת מתלהבת, שמחה, ונהנית לתת בתוך קשר זוגי. אל תתפשרי על פחות מכך!

הקבלה שלי בזוגיות נכונה

בדיוק כפי שיש דברים שתרצי לתת בזוגיות שלך, יש דברים שתרצי לקבל. מערכות היחסים הקודמות שלך, והמצבים בהן נפגעת בתוכן, יכולות לעזור לך להבין מה הם הדברים הללו.

• מה עבד טוב בכל קשר שהייתי בו?
• מה במערכת היחסים נתן לי מענה מספק על צורך שהיה לי?
• מה היו היתרונות בכל אחד מהקשרים הללו?

ייתכן ויש דברים שחשוב לך לקבל בקשר, ושעדיין מעולם לא קיבלת. במצב כזה, ייתכן ויש צורך לחוות ולהתנסות בהיכרויות נוספות, כדי שתוכלי לראות שהדברים הללו אפשריים וזמינים לך. אפשר לשים לב מה מושך אותך בגברים כאלה ואחרים, ולנסות לשים על זה את האצבע. גם כאן, אפשר לבחון את התחומים הבאים:

תחומים של קבלה בזוגיות

• חיבור רגשי
  • האם האיכות, העומק, והסוג של החיבור שיש לי עם בן הזוג, מספק אותי באופן עמוק?
  • לאחר שהכאבים שלנו צפים בקשר, ויש התרחקות או קונפליקט, האם אנחנו מצליחים להתקרב שוב? האם הקונפליקט באמת נפתר, וישנה קרבה שהולכת ומתעצמת?
  • מהי החוויה הבסיסית שלי בקשר? האם היא נעימה וטובה?
• התפתחות משותפת
  • האם הדינמיקה בינינו מעודדת גדילה והתפתחות אצל שני הצדדים?
  • ניתן לזהות מגמה של שיפור בקשר לאורך זמן?
  • לאחר שאני עושה תהליך ומשתנה לטובה, האם בן\בת הזוג "משלימים את הפער"? האם במוקדם או במאוחר, הוא\היא מצטרפ\ת אליי במקום החדש שאני נמצא בו?
• מיניות
  • האם יש, או הייתה בינינו, תשוקה ומשיכה?
  • מבחינת הצרכים שלנו במיניות, האם הם דומים או ניתנים לגישור – מבחינת תדירות, איכות וגישה?
  • האם ישנו חיבור בסיסי מבחינת הדברים שמושכים ומדליקים אתכם מבחינה מינית? האם אתם יכולים "לשחק יחד", במיטה ובחיים?
• דיאלוג ודינמיקה זוגית
  • האם יש ביניכם דיאלוג פתוח, שבו אפשר, או הייתם רוצים שאפשר יהיה, לדבר בכנות?
  • האם אתם יכולים לנהל משא ומתן ולהגיע לפתרונות המיטיבים עם שני הצדדים?
  • האם צפים ביניכם כאבים עמוקים, כאלה שאפשר לעבור איתם תהליכי ריפוי והחלמה הדדית?
• הורות
  • האם יש לכם מטרות דומות מבחינת מספר ילדים, סגנון החיים וההורות?
  • האם הילדים שיש לכם, או הילדים שאתם מתכננים שיהיו לכן, משתלבים באופן הרמוני במסגרת סגנון החיים שאתם יוצרים?
  • מבחינת מסורת, דת, וגישה חינוכית – האם הגישות שלכם יכולות להשתלב?
• חיים משותפים
  • מהו סגנון החיים שאתם מעוניינים בו? האם ניתן ליצור סגנון חיים שיתאים לשניכם?
  • היכן תרצו לגור? האם יש הסכמה ביניכם על כך?
  • אילו היבטים חשובים לכם בסגנון החיים שלכם? האם תוכלו לספק את ההיבטים הללו יחדיו?

לסיכום

אם ישנה אי התאמה באחד הסעיפים הללו, יתכן וניתן לפתור את זה. אלא אם ישנה אלימות בקשר, תמיד אמליץ להישען פנימה, ולנסות לפתור את הקונפליקט. גם אם הניסיון לא יצלח, הבהירות שתתקבל מהתהליך, תאפשר למצוא זוגיות מתאימה ונכונה בהרבה לאחר הפרידה. הניסיון לפתור קונפליקטים בזוגיות, מסייע לזקק את ההבנה לגבי הצרכים שלנו. כשנדע בדיוק מה אנחנו מחפשים לקבל ולתת, נוכל לבטא את זה, ולמצוא זוגיות נכונה ומתאימה.

לסיכום, את מוזמנת (ואתה מוזמן) לשאול את עצמך את השאלות הבאות:

• האם בן הזוג מקבל ממני, בטבעיות ובשמחה, את הדברים שאני רוצה וצריכה לתת בזוגיות כדי להיות מאושרת בתוכה?
• האם בן הזוג נותן לי, בטבעיות ובשמחה, את הדברים שאני רוצה וצריכה לקבל בזוגיות כדי להיות מאושרת בתוכה?
• סגנונות החיים שלנו, האופי שלנו, ההעדפות והבחירות שלנו – האם הן משתלבות ביחד באופן הרמוני, שנעים לשנינו?
  

ערכים משותפים בזוגיות נכונה

האם אנחנו יכולים להסכים על הערכים המובילים בזוגיות שלנו?

בזוגיות נכונה, גם אם יהיו הבדלים בערכים שלכם, הם יעמדו בתנאים הבאים:

• יהיו מתאימים אלה לאלה, או ניתנים לגישור – למשל, אם לאחד מכם חשובה יותר הצלחה מקצועית, ולשנייה חשובה יותר משפחה. ייתכן וניתן לגשר על הערכים הללו במסגרת הבנייה של החיים המשותפים שלכם, כי הם מתאימים, גם אם יש הבדל ביניהם.
• הערכים בהקשר של הזוגיות עצמה יהיו מתאימים – למשל, חשוב שיהיו לכם תפיסות דומות לגבי הבחירה במונוגמיה או פוליאמוריה. כך גם לגבי חשיבות של כנות ופתיחות, לגבי המשמעות הרוחנית של זוגיות וכדומה
• הערכים המרכזיים יהיו דומים או זהים – ייתכן ויש ערך משני יותר בחייכם, שלא תהיה ביניכם הסכמה לגביו. ניתן לגשר זאת אם הוא לא אחד מעמודי התווך של חייכם. למשל, לעיתים ניתן לגשר על תפיסה דתית, פוליטית או סביבתית שונה. זה מתאפשר בהם התפיסה הזאת אינה היבט מרכזי בדרך בה אדם רוצה לבנות את חייו הזוגיים והמשפחתיים.

מניסיוני כדאי להסכים על ארבעה ערכים מובילים בזוגיות שלכם. חשוב שהסדר ביניהם יהיה ברור. בייחוד חשוב להסכים על הערך הראשון והמוביל.

זה יכול להיות תהליך ארוך של בירור פנימי. יש צורך לעבור תהליכים משותפים על מנת להבין את המניעים האמיתיים שלכם לקשר. מתוך כך תוכלו לברר מהם הרצון והמוטיבציה שלכם. הערכים מייצגים את הדברים שאתם מתחייבים להם, כשאתם מתחייבים לחתונה, נישואין, וחיים משותפים.

חזון משותף בזוגיות נכונה

בתקופת הדייטינג שלכם, תוכלו "לשחק" עם הכוונות, הרצונות והחלומות שלכם. כמו פאזל, תחקרו את ההיבטים הללו של חייכם. כך, תוכלו לבנות חזון משותף לעתיד.

• האם אנחנו יכולים ליצור תמונת עתיד ששנינו מצפים לה בהתרגשות, בשמחה ובהתלהבות?
• כיצד ניתן ליישב את הרצונות של כל אחד מאיתנו בתמונה אחת, ששנינו חותמים עליה בלב שלם?
• האם ניתן לקדם את המטרות, החלומות והתשוקות העמוקות לעתיד של כל אחד מאיתנו במסגרת הזוגיות? (קריירה, ילדים, סגנון חיים, מיניות, מצב כלכלי…)

חזון משותף הוא מלהיב ומרגש. אתם נהנים לבנות אותו, ומצליחים ליישב אותו עם כלל הערכים והצרכים שלכם. הוא מצביע על התאמה ברמה המעשית, אבל גם על התאמה רוחנית, עמוקה יותר. אתם שואפים למשהו משותף – מבפנים ומבחוץ – ולכן יכולים להתחיל לבנות אותו יחד. במצב כזה, יהיה לכם קשה לחכות ולא להתחיל מיד בחיים המשותפים שלכם. החזון צריך לקחת בחשבון את כללי ההיבטים שתיארתי מעלה בהקשר של ערכים וצרכים, אך לאורך זמן – אם אפשר, לנצח.

קבלת החלטה לגבי נישואין ועתיד הקשר בזוגיות נכונה

הבירור שנערך בארבעת התחומים הללו, בין אם באופן מודע או בלתי מודע, יכול להוביל באופן טבעי לנקודת החלטה. בנקודה הזאת, את תרגישי שיש לך מספיק מידע כדי להחליט לגבי העתיד שלך עם בן או בת הזוג. את תרגישי מוכנה לבחור ולהתחייב לבחירה הזאת.

לעבור לגור יחד: מגורים משותפים לפני חתונה?

מהניסיון שלי, עדיף לעבור לגור ביחד לאחר שהתקבלה ההחלטה לגבי המחויבות שלנו לבן הזוג. לא הייתי עוברת לגור ביחד עם בן זוג שאינני רוצה להיות אתו לנצח – והוא איתי.

האם לעבור לגור יחד לפני קבלת ההחלטה לגבי עתיד משותף?

לעיתים, נראה לעבור לגור יחד מסיבות שונות. למשל, מסיבות כלכליות או מעשיות, שגורסות שמגורים משותפים יהיו עדיפים על מגורים נפרדים. לחלופין, נרצה לבחון את האפשרות של מגורים משותפים, כדרך להכיר את בן הזוג ואולי גם את עצמנו, במסגרת שלב ה-"דייטינג" של הקשר שלנו. אולי אנחנו לא רואים סיבה מעשית ורגשית לגור בנפרד. אולי אנחנו צעירים ורוצים להתנסות בחוויה של חיים משותפים, אבל לא מרגישים בשלים לחתונה.

בכל אחד מהמקרים הללו, כדאי לבחון לעומק את המניעים שלנו, ואת ההשלכות של המעשים שלנו, לפני קבלת ההחלטה. אחרת, אנחנו עלולים להרגיש טינה ומרירות, אם הקשר לא ימשיך לכיוון שחשבנו שהוא ילך אליו. חשוב להבין מה עומד מאחורי ההחלטה שלנו לגור יחד; האם יש הסכמה בינינו לגבי הסיבה, הכוונות, והמטרה של המגורים המשותפים; ומהו הסדר השותפות המדויק בינינו, בהתחשב במצב.

אם לאחר בחינת כלל הרעיונות הללו, אנחנו מרגישים שלמים עם המגורים המשותפים, ומתואמים זה עם זו בעניין הזה, ייתכן ומדובר בצעד הנכון עבורנו. אם לא, כדאי לחקור בצורה מודעת את הפערים בינינו, או בין כל אחד לעצמו, לפני שמתקבלת ההחלטה. פעולה אוטומטית ושאינה מודעת בתחומים הללו, עלולה להוביל למשברים וקשיים, אישיים וזוגיים, כשהמניעים והציפיות יצופו לפני השטח. תהליך מודע ואחראי יאפשר לטפל בעניינים הללו כשהם קטנים יחסית, וכן כשההשלכות שלהם עוד קטנות יחסית.

מבחינה סטטיסטית, מגורים משותפים לפני החתונה מגדילים את הסיכוי לגירושין – ולא להיפך.
עם זאת, חשוב שכל זוג יפעל באופן אותנטי, מתוך השיקולים, האמונות, והצרכים האישיים שלהם.

כשההחלטה מתעכבת

במידה ואת צעירה, או שמסיבה אחרת ההיבטים הללו לא מפותחים עדיין בחייך (למשל – לא ברור לך מה את רוצה לתת ולקבל בקשר; אין לך תשוקות ברורות לעתיד שלך; את לא יודעת מה הם הערכים המניעים אותך, או אלה שאת בוחרת לחיות את חייך לאורם) – יתכן והתהליך בדרך לקבלת החלטה שקולה לגבי עתיד הקשר, ייקח זמן רב יותר.

אם תקבלי החלטה בחיפזון, יש סיכוי שיתגלה בהמשך, קושי באחד ההיבטים הללו. יתכן ותגלי שבן הזוג לא יכול לתת לך את מה שאת צריכה כדי להיות מאושרת. יתכן ותגלי שהחזון שלכם לעתיד לא מתואם, ואתם "מושכים את העגלה" בשני כיוונים שונים. ייתכן שתגלי שהערכים שלכם שונים, ולכן אתם מתקשים לפתור דילמות בצורה מקדמת, ולהישאר "On the same page". ישנם זוגות שמצליחים לצלוח משברים כאלה, אך ככלל עדיף לפתור את הדילמות הללו לפני קבלה של החלטה סופית, מבחינת המחויבות לקשר.

כשההחלטה מגיעה במהירות

הפתרון של הדילמות דורש תהליכים רגשיים, שלוקחים זמן, ולכן ברוב המקרים, עדיף לא לקבל החלטה בחיפזון. עם זאת, ישנם זוגות שקיבלו החלטות בשלב מוקדם מאד בקשר, והצליחו ליצור נישואים מוצלחים. לכן, חשוב מאד להכיר את עצמך ואת בן הזוג, כדי לדעת מה יעבוד עבורכם.

בהקשר הזה, יכול להיות מועיל להיעזר במערכת אנרגטית להיכרות עצמית, למשל העיצוב האנושי. בעיצוב האנושי מוגדרים סוגים שונים של "סמכויות פנימיות", שמאפשרות לנו לקבל החלטות מיטיביות. סוגים מסוימים של סמכות, למשל סמכות ספלינית, בנויים לקבלת החלטות ספונטניות מתוך אינטואיציה רגעית. סוגים אחרים, כמו סמכות רגשית, דורשים סבלנות, אורך רוח, וקבלת החלטות לאחר בחינה של הדברים מכיוונים שונים. אם תבדקי מה היא הסמכות המשותפת שלך ושל בן הזוג, זה יכול לסייע להגיע לתובנות לגבי הקצב המתאים עבורכם יחד.

כמו כן, חשוב להיזהר ממצב בו החלטה נמהרת מתקבלת ממקום של ניסיון שליטה. בזוגיות טובה, יהיה מקום גם לספקות שלך. בן (או בת) הזוג יוכלו להחזיק עבורך מרחב לחקור, לבדוק ולדרוש בכל מה שאפשר, על מנת שתוכלי להיות שלמה עם הצעד הבא בקשר.

לאחר קבלת ההחלטה

אם ברור לכם שאתם הולכים להיות ביחד לנצח, ושניכם עומדים מאחורי זה בלב שלם, מזל טוב!

כעת הגיע הזמן להבין את המשמעות המעשית של החלטה כזאת. לרוב, היא תדרוש תהליכים מעשיים, כגון מעבר למגורים משותפים, יצירת שיתוף פעולה כלכלי, חתונה, הריון וכדומה.

• מה הם הצעדים הללו עבורכם? האם ניתן לחלק אותם לשלבים? למשימות קטנות, ברות ביצוע?
• מה הוא הקצב והסדר בו יהיה לכם נעים לבצע את התהליכים הללו?
• איך תוכלו לנהל אותם כך שכל אחד מהם יוכל לקבל את תשומת הלב הנדרשת – מעשית, רגשית וכלכלית?
• מה הדרך לנהל אותם, בהתאם לערכים, לצרכים ולחזון המשותפים שלכם?

התובנות הללו יוכלו לסייע לכם להחליט מתי נכון לכם לעבור לגור יחד, או לבצע כל צעד אחר של התקדמות ומחוייבות זוגית.

האם אנחנו נשמות תאומות?

האם הוא האחד עבורי? היא האחת עבורי? האם נוכל להיות ביחד לנצח? יש אנשים שמסתכלים על נושא הזוגיות מנקודת מבט נשמתית. הם מחפשים זיווג משורש הנשמה – זיווג שבו יש תחושה שהם נועדו זה לזו. איך הכלים שתיארתי במאמר הזה, יכולים לסייע בהקשר הזה?

כשאנחנו מחפשים נשמה תאומה, קשר שיימשך בפוטנציאל לנצח, או זיווג משורש הנשמה, אנחנו מחפשים התאמה שתהיה לטווח הארוך ביותר. זוגות שנפרדו או יתגרשו, יגידו לכם לעיתים קרובות שההתאמה ביניהם הייתה זמנית: היו דברים שהתחברו ועבדו, אבל הם היו רלוונטיים לטווח הקצר. בטווח הארוך, כשהדברים הללו השתנו, הם כבר לא התאימו – לעיתים רבות לצערם.

לכן, ככל שתכירו את עצמכם, ובתוך כך את מה שאתם רוצים לקבל ולתת בזוגיות;

את הערכים שלכם, בנפרד וביחד;

ואת החזון שלכם לעתיד,

וכן ככל שתדעו לנהל שיח כנה, עמוק ופתוח על הנושאים הללו,

הסיכוי שתוכלו ליצור קשר שיחזיק לטווח הארוך ביותר – גדל.

ואם תעשו זאת, ותראו שאתם ממשיכים להתקרב, להתגבר על מכשולים, לפתור כל קושי בצורה מתואמת ומופלאה…

יתכן ולא תהיה לכם ברירה,

לראות את בן או בת הזוג שלכם כנשמה התאומה שלכם.

זה או זו שתהיו שמחים ומאושרים

להמשיך להיות לצידם

לנצח נצחים.

The post האם זו הזוגיות הנכונה עבורי? איך לדעת אם להתחייב, או להמשיך הלאה? appeared first on המסע הנשי.

מקרים כאלה מעלים גאווה בקרב נשים, שמתחברות לאחיותיהן שמעיזות לעמוד על שלהן בגלוי. הן נעמדות מול גברים אלימים, ואומרות – לא עוד. בכך, הן הופכות את העולם למקום בטוח יותר, ויוצרות גלים של שינוי חברתי בנושא. לצד זה, הגישה הגברית האלימה מתועררת גם מול נשים אמיצות כאלה. יש כאלה שמאשימים אותן, משפילים אותן, ומעדיפים שהן ישתקו, יספגו, ויאפשרו לאנסים שלהן להסתובב חופשי.

לעיתים נגיב בצורה שאיננו שלמות איתה מתוך הזעזוע שכולנו חוות מתיאורים של מקרי אלימות שכאלה. הם יכולים לגרום לחלקנו לרצות להדחיק, לא להרגיש, לא לחשוב על זה. משם, הדרך קצרה להאשמת הקורבן, שמראה לנו ש-"לנו זה לא יקרה". אבל האמת היא, שאלימות נגד נשים יכולה לקרות בכל מקום. הדרך היחידה שיכולה למנוע אותה – זה אם כולנו נעמוד ונגיד: לא עוד. לא עוד עצימת עיניים מול נשים שנפגעות. די לנרמול של התנהגות מחפיצה ומשפילה. לא עוד ביוש של הקורבן, והגנה על הפוגע.

אז מה כל אחת מאיתנו יכולה לעשות כדי להביא לשינוי חברתי מקיף בנושא?

דפוסים חברתיים שמאפשרים אלימות נגד נשים

הפרשיה האחרונה שעלתה לכותרת מראה עד כמה האלימות נגד נשים נמצאת עמוק ב-DNA התרבותי שגדלנו עליו. אך המקרים הקיצוניים שמגיעים לחדשות הם רק קצה הקרחון: ניסיונות למנוע את מקרה הקיצון הבא צריכים להתייחס למקום עמוק בהרבה. השורש הוא בדפוסים החברתיים שמאפשרים לתופעות כאלה להתרחש ברמה נורמטיבית, שלעיתים נדירות מגיעה לאירוע אלימות קיצוני.

תנועת me too היא התחלה של תיקון שמשקף לגברים את החוויה של להיות אישה בעולם. תחת פחד מתמיד מתקיפה כזו או אחרת, למדנו לעגל את הגבולות שלנו. רבות מאיתנו נוטות, או נטו, לומר כן כשמתכוונות ללא ולהיפך, לקבל הטרדה כמחמאה והצקה כחיזור. ההתנהגות הנשית הזאת היא מנגנון הישרדותי הגיוני. אם למדנו, מניסיון ישיר או עקיף, שגברים יכולים להיות מסוכנים לנו, אנחנו נחשוש מהם. במקביל, נחפש את הגנתם. כך או כך, סביר שנחשוש מהתגובה שנקבל אם נעמוד על שלנו.

עם זאת, ההתנהגות הזאת יוצרת דינמיקה בעייתית כשאנחנו כנשים בוגרות מבקשות ליצור מציאות אחרת. גם מול גברים שרוצים לסייע לנו, אם לא נגיד מה אנחנו רוצות וצריכות – לא יבינו אותנו. אם לא נציב גבול – סיכוי סביר שיעקפו אותו, מבלי להבין את משמעות הדבר. לכן, על מנת ליצור אקלים חברתי בטוח יותר, עלינו למצוא את קולנו כנשים. עלינו למצוא את הדרך לבטא את הצרכים, הרצונות, והאמת הפנימית שלנו. מבלי שנבטא אותם – הסיכוי שהם יקבלו מענה, קשב ותשומת לב, הוא קטן מאד.

האחריות הנשית מול גברים

זו האחריות שלנו כנשים להבין מה אנחנו רוצות וצריכות. אנחנו יכולות לדעת מה חשוב ומשמעותי לנו, מה אנחנו מרגישות וחושבות – ולעבור תהליך כדי להעביר את המסרים הללו בצורה ברורה ונקיה לסביבה. יכול להיות שנצטרך עזרה של גבר תומך בתהליך כזה. לפעמים צריך לחוות אמון ובטחון, כדי להעז לצאת החוצה. יחד עם זאת, הצעד החוצה מההסתרה, ההקטנה והצמצום העצמי – הוא שלנו.

גברים רבים לא מבינים בכלל מהי החוויה הנשית, וזה חלק מהבעיה. אנחנו יכולות לקבל השראה מנשים אמיצות כמו ג'יזל וטאיסיה, ולהעז לבטא את עצמנו. לספר את הסיפור שלנו במקום ובזמן הנכון. לעמוד על שלנו, היכן שבטוח לנו לעשות זאת, ולחוות את ההעצמה שנובעת מכך.

גבריים אחראיים במידה שווה במצב הזה, וגם הם יכולים להוביל שינוי. עליהם להבין שהם חיים עם מישהי ששונה מהם באופן משמעותי. יעזור אם הם יבינו שיש לנו נקודות רגישות רבות שהם כלל לא מודעים אליהן. לכן, אם אישה מביעה כאב, קושי או אי נוחות – זה המקום להיות רגישים אליה. זו הזדמנות ללמוד על האשה שלצדך, להקשיב לה ולהבין אותה טוב יותר.

אז מהם השינויים שגברים ונשים יכולים לעשות, כדי ליצור חברה בטוחה יותר לכולנו?

השינוי שגברים צריכים לעשות: הגנה ויוזמה

גברים התייחסו לנשים כאל משוגעות במשך תקופה כל כך ארוכה, שרובנו הפנמנו את זה ומתייחסות כך גם כלפי עצמנו. אז, נשים וגברים כאחד – שימו לב לרגשות שלכם ואחד של השנייה.

גברים – שימו לב לרגשות ולתחושות של נשים. שם נמצא המפתח להפוך אותן לשמחות ומסופקות במחיצתכם; הקשיבו למילים שלהן וגם לשפת הגוף. העדיפו תמיד את המעשה שיגרום לאישה להרגיש בטוחה יותר, גם אם הוא נראה פחות נועז או גברי בסטנדרט הישן. רוב הנשים בימינו יודעות להעריך את זה, וגם יזמינו אתכם להיות יותר חופשיים ונועזים כשהן יהיו מוכנות לכך.

שימו לב לרגשות של עצמכם, לחרדה ולפחד שנמצאים מאחורי הכעס, לחוסר האונים והכאב שעומדים מאחורי הזעם. דברו על הרגשות הללו עם גברים אחרים, לכן לפתור אותם לפני שאתם הופכים להר געש מבעבע. כך תוכלו להגיע אל האישה שלכם כשאתם רגועים ומאוזנים, וגם להיעזר בה כדי להגיע לתובנות לגבי המשך הדרך שלכם.

השינוי שנשים צריכות לעשות: תקשורת ישירה

תקשורת ישירה היא תקשורת נשית ברורה, שמבטאת חוויות, רגשות, צרכים ורצונות ללא בושה. אף אחד לא יודע לקרוא מחשבות: אנחנו צריכות ללמוד לתקשר את החוויה הפנימית שלנו עם העולם.

נשים – היו מודעות לחוסר ההבנה של גברים את החוויה הנשית. חימלו להם על הדלות התקשורתית והרגשית שבה הם גדלו, והמשיכו הלאה רק עם גבר שמוכן לקחת אחריות, ללמוד ולהתמסר. מגיע לכן הכי טוב, וכדי לבנות עולם חדש של אהבה וחיבור נעים צריך שניים שמוכנים להתבונן באומץ במציאות הרגשית ולפעול כדי לשפר אותה, להביא ריפוי והרמוניה למקומות שמבקשים זאת.

שימו לב לרגשות של עצמכן, לאיתותים ולאינסטינקטים. פנו לקבלת תמיכה ועזרה אם צריך, כי לפעמים קול חיצוני שאומר לך שאת לא משוגעת הוא מה שנדרש כדי לצאת ממעגל של אימה ולהמשיך הלאה, עם הגבר או בלעדיו.

שלום בין המינים כמפתח לשינוי

כנשים שנפגעו מגברים, לעיתים קל לנו לחשוב שאנחנו לא זקוקות להם. להתעטף בשיריון, וללכת לעשות הכל לבד. אבל האמת היא, שגם אם אנחנו יכולות לעשות הכל, וכל מה שגברים עושים – עדיין טוב ונעים יותר ביחד. עדיין, ההשתבללות המתגוננת היא תגובה לכאב ולטראומה, ולא התנהגות שבאמת נעימה ומיטיבה איתנו. הריפוי שלנו יצטרך בשלב מסוים, אחרי שלמדנו את העוצמה שלנו לבד, לכלול השטת יד אל הצד השני. לכלול למידה מחודשת של דברים כמו פתיחות, אמון, שיתוף פעולה, ושותפות בין שונים. בשותפות כזאת, כל אחד מהשותפים, וכל אחד מהמינים, יוכל להישען על החוזקות היחודיות שלו. כך אפשר ליצור שלם, שגדול מסך חלקיו.

מפתחות לשלום בין המינים במסע הגיבורה

במסע הגיבורה, לרוב יהיה גיבור שעובר מסע מקביל לשל הגיבורה. הם זקוקים זה לזו למען ההתפתחות שלהם, ולצורך מסע מוצלח ומספק. הם תומכים זה בזו, ויחדיו מצליחים ליצור חיים חדשים ועולם הרמוני, אוהב ושלם יותר. התמיכה ההדדית בין המינים נוכחת יותר במסע הגיבורה מאשר במסע הגיבור. היא מובילה לתוצאה הרמונית יותר. בעוד ישנם מסעות גיבור רבים שמסתיימים בהפסד מוחץ של צד שלא ברור אם זה בכלל מגיע לו, מסעות הגיבורה מובילים לחיבורים עמוקים יותר בין קבוצות שונות בעולם ומרחבים שונים בו. אם גורם מסוים צריך להיות מושמד, זה רק כי הוא הביע איום עקבי על החיבורים הללו, באופן שלא ניתן היה לפתור אחרת.

הגישה ההרמונית יותר נשענת על שיתוף פעולה. במסגרתה יש שימוש באלימות רק לצורך הגנה ורק כאשר זה הכרחי. זוהי גישה שמאפשרת ריפוי, תיקון ובטחון לכל מי שרוצה לקחת חלק בעולם המבוסס על אהבה, תמיכה, והתחשבות הדדית. הגישה הזאת, שמתבטאת במסע הגיבורה (או במסעות גיבור שיש בהם גיבורה תומכת, אך שהסיפור שלה פחות מפורט), מציגה סיפור חדש, שבעיני כולנו יכולות ויכולים לקבל ממנו השראה ולחיות לאורו.

חברה שמבוססת על הסיפור הזה – תהפוך בעיני את האלימות נגד נשים מתופעה נפוצה, לאירועים נדירים ומזעזעים. אם הם יקרו, לעיתים נדירות, הם רק יזכירו לכולם את החשיבות של הריפוי, התמיכה, וההתחשבות ההדדית בין המינים.

The post אלימות נגד נשים: התמודדות וריפוי appeared first on המסע הנשי.

לפני שאפרט, חשוב לציין שבעיני חשוב מאד להתמסר לזוגיות שנמצאים בה, ולא לשבת על הגדר. אם את לא בטוחה אם הזוגיות מתאימה לך, אלא אם יש חלילה אלימות או סיכון ממשי, תצטרכי לנסות ולבדוק את הקשר, כדי לדעת בוודאות אם יש או אין התאמה. בניסיון כזה, שנעשה מתוך בחירה טוטאלית להתמסר לזוגיות כפי שהיא, מגלים את הלב הפועם של זוגיות אוהבת, או את הסיבה הברורה והחד-משמעית לחוסר התאמה.

כשמזהים סיבה כזאת, הרבה יותר קל להימנע מלהיכנס שוב לקשר שהיא מופיעה בו. אם אנחנו מחפשות ומחפשים קשר ארוך-טווח, עוזר מאד לזהות את הצרכים שלנו בזוגיות בצורה מדויקת, וכן גם את הגורמים שיכולים למנוע מזוגיות להתפתח. הזיהוי המלא של הגורמים הללו, מתוך ההתמסרות לאהבה, מאפשר בחירה מדויקת יותר בקשר שיבוא לאחר מכן.

וכעת, לרשימה – מהם המאפיינים של זוגיות טובה?

חברות

למדתי מיפעת מזרחי שהבסיס הראשוני של זוגיות טובה הוא חברות. בזוגיות שנמשכת לאורך זמן את תרצי להיות מסוגלת לדבר עם בן או בת הזוג שלך, ליהנות איתו, להסתדר כשותפים במצבים מורכבים. החברות כוללת שפה משותפת, אמון הדדי, ואחריות הדדית לגבי החוויה של הצד השני מולכם. היא חלק בלתי נפרד מקשר שיש בו בטחון, נעימות ושותפות. 

כשבן או בת הזוג הם גם החברים הכי טובים שלכם, יש בסיס יציב להישען עליו גם בזמנים של משבר וקושי. יש אכפתיות הדדית, ודאגה לרווחתו של הצד השני. אתם יודעים לשמוח בשמחתם ולכאוב בכאבם, וכך גם הם עבורכם, כך שיש לכם שותף רגשי בזמן הגלישה על הגלים של החיים – וגם ההתרסקויות אל המים המלוחים.

אם את מחפשת זוגיות טובה, אולי כדאי לשים לב אם בן הזוג הפוטנציאלי יכול היה להיות ידיד קרוב שלך. מה הם הדברים שאת זקוקה להם בחברות? למשל מודעות רגשית, כיף ביחד, שיחות עומק? האם את יכולה ליצור או למצוא את האיכויות הללו עם בן הזוג הפוטניצאלי?

כשאת יוצאת לדייט עם בן זוג פוטנציאלי, שימי לב לדברים הללו – כדי לזהות האם הוא יכול להיות גבר (או אישה) שמתאים עבורך.

עם זאת, לא די בחברות. קשרים זוגיים רבים נגמרים על רקע של חברות טובה בין בני הזוג, שהופכות לשותפות "כמו בין שותפים לדירה", בלי תשוקה, רומנטיקה, או חזון משותף לעתיד. אז מה הם הגורמים הנוספים שעוזרים ליצור זוגיות טובה?

מיניות

מהסתכלות זריזה בקבוצות המיועדות לנשים עם קשיים בזוגיות, גיליתי שנשים רבות (ואף גברים) "מתפשרות" על קשר שהמיניות בו לא עובדת. הן מתרכזות ברכיבים אחרים של החיים המשותפים – חברות, הורות, ניהול משק בית ופרנסה – ושמות עליהם את הדגש, כשהמיניות תופסת מקום משני.

למרבה הצער, פתרון כזה לרוב לא יעבוד לאורך זמן. המיניות מייצגת תשוקות עמוקות ושורשיות שאנחנו שואפות (ושואפים) לחוות במסגרת הקשר הקרוב ביותר עבורנו. אם אין כימיה מינית עם בן או בת הזוג; אם יש פערים משמעותיים בגישה ובתפיסה לגבי מיניות; או אם יש קושי לפתור משברים במיניות מבלי שתיווצר התרחקות וסטגנציה, אנחנו עלולות למצוא את עצמנו במצב מתמשך של חוסר סיפוק עמוק ומציק.

כאשר נחווה חוסר סיפוק שכזה, אנחנו עשויות לחפש דרכים לפצות או לכסות עליו. חלקן עשויות להיות הרסניות לאורך זמן לזוגיות עצמה. להרגיש נחשקת, להתבטא מבחינה מינית, ליהנות ולהתענג יחד – אלה צרכים שיש לכל אדם ואישה כמעט. מגיע לך לקבל מענה עבורם.

לכן, אחד ההיבטים של זוגיות טובה הוא מיניות עמוקה, טובה, מענגת ומתפתחת. בזוגיות טובה קיימת אש של תשוקה ומשיכה, שניתן להעצים ולפתח. לאורך זמן, גם אם יש עליות וירידות, החיבור המיני הולך ומשתפר. מתוך ניסיון, אם מופיעים מחסומים, קשיים או ריחוק במיניות, מתפתחת ההבנה שאלה פערים שניתנים לגישור. ההתגברות על הפערים היא הזדמנות ליצור תשוקה וחיבור עוצמתיים אף יותר.

אם את רוצה לחוות דבר כזה – אל תוותרי על האפשרות לזכות בו! כמובן, שווה לנסות לבנות חיבור בכל קשר שיש בו פוטנציאל אמיתי. עדיין, לא הייתי ממליצה לכבות את החלק המיני שבך, אם הוא לא מקבל מענה בשל חוסר בהתאמה זוגית. שווה להיאבק ולהילחם למען חיבור מיני טוב, ולשאוף לזוגיות שבה הוא קיים, מעמיק ומתפתח לאורך זמן.

התאמה

שימו לב שלא כתבתי "אהבה" באף אחד מהסעיפים. לדעתי ברור לכולנו, שאהבה היא הכרחית בזוגיות אמיתית. העניין הוא, שלעומת האהבה, שחשיבותה ברורה ומוכרת בחברה שלנו, חשיבותה של ההתאמה היא נושא שפחות מדובר. אז מה היא התאמה זוגית, ואיך אפשר למצוא אותה?

קודם כל, כדאי לבחון את מערכת היחסים שלנו עם מושג ה-"פשרה". המושג הזה יכול לשמש לשתי משמעויות שונות. אחת מהן מתארת דינמיקה בריאה ביחסים, והשנייה דינמיקה הרסנית, שיוצרת שחיקה אישית וזוגית לאורך זמן.

פשרה בריאה

לפשרה בריאה אפשר לקרוא גם גמישות או התחשבות הדדית. זוהי היכולת שלנו למצוא פתרונות לבעיות בשיתוף פעולה עם בן הזוג שלנו. הפתרונות שנשאף אליהם יהיו כאלה של win-win, שגם אנחנו וגם בן הזוג מרוצים ושמחים איתם. הם יהיו פתרונות שנשמח לממש, ונעשה את זה בלי כעס או טינה.

למשל, נגיד שאני רוצה לנסוע לחופשה בצפון, אבל בן הזוג שלי חושש מהמצב הבטחוני. במצב כזה אפשר למצוא פשרה בריאה. אנחנו מפעילים גמישות והתחשבות ומוצאים מקום קרוב יותר המוסכם על שנינו ומשמח אותנו. מצאנו פתרון win-win שלוקח את הצרכים של שנינו בחשבון.

פשרה שאינה בריאה

פשרה שאינה בריאה, כוללת וויתור על משהו משמעותי ומהותי עבורנו, למען הרמוניה בקשר. זה יהיה פתרון של win-lose; לרוב נרצה לפצות עליו בעזרת נצחון (והפסד של בן הזוג שלנו) בנושא אחר. זה מפתח להתחשבנות, טינה ומתח, שיכולים להזין אינטראקציה שלילית שמדרדרת מערכת יחסים לאורך זמן.

לעיתים נבחר בפשרה כזאת מתוך אמונה שהעניין ישתנה לאורך זמן. השאלה היא, האם יש לנו סיבה אמיתית להאמין בכך? למשל, ייתכן ואנחנו רוצות להביא ילדים לעולם, אבל יוצאות עם גבר שממש לא מעוניין בכך. הוא מתעקש על זה לאורך זמן, ואנחנו ממשיכות לספר לעצמנו שאולי זה ישתנה… אולי הוא ירצה… בלי שיש עדויות ממשיות לכך שיש סיכוי שזה יקרה. מצב כזה הוא פשרה שאינה בריאה, שעלולה להוביל להצטברות של כעס וטינה כלפי בן הזוג.

דוגמא נוספת לפשרה שאינה בריאה, הוא המצב המתואר מעלה. מצב בו איננו מסופקות מהמיניות הזוגית, אבל אנחנו מוותרות על הנושא בגלל היבטים אחרים בקשר. לאורך זמן, התשוקה שלנו יורדת. אולי אנחנו אפילו מרגישות מנוצלות ופגועות בשל הדינמיקה המינית שאינה מותאמת לנו. יש להבדיל בין זה לבין מצב בו יש תהליך מפתח, מצידנו או בשיתוף פעולה, לפתרון של בעיות שעולות בקשר, למשל לתכנון של משפחה משותפת או לחיבור מיני חזק ומדויק יותר.

פשרות לא בריאות יכולות להתקיים גם בצורה מעודנת יותר – למשל, לך חשובה מאד תזונה בריאה, ובן הזוג מכניס לבית מזון לא בריא, חולק אותו איתך ומפריע לך ליצור שגרה תזונתית שנעימה לך. קונפליקטים כאלה ניתן לנהל כל עוד שני הצדדים משתפים פעולה ומתחשבים, כמתואר מעלה. אחרת – ישנה שחיקה, ועלול להגיע פיצוץ.

איך לזהות התאמה בזוגיות

בזוגיות יש בה התאמה, ישנה חוויה של אהבה, נעימות והרמוניה. עדיין, לעיתים קרובות או רחוקות יותר, ההרמוניה מופרעת על ידי קונפליקט. הקונפליקט עלול להיות עוצמתי, ואף להעיר כאבים חבויים אצל שני בני הזוג. עם זאת, לאחר שהוא נפתר, ישנה התקדמות אצל שני בני הזוג. ההתקדמות מובילה לשיפור גם באיכות הדינימיקה ביניהם.

בנוסף, לרוב נזהה דמיון בערכים, בתפיסת העולם ובגישה לחיים של בני הזוג. אם יהיו הבדלים בתחומים הללו, ניתן יהיה לגשר עליהם. לחלופין, הם יזינו אלה את אלה באופן מפרה ומשלים.

לסיכום

בעזרת הרכיבים הבסיסיים הללו, תוכלי לבחון בעדינות את החוויה שלך מול הזוגיות שאת נמצאת בה, או מול תהליך חיפוש הזוגיות והדייטים שאת יוצאת אליהם. אני מקווה שתוכלי להיעזר בהם כדי להבין מה את צריכה ומחפשת בקשר, ושהם יעזרו לך לכוון למקום של אהבה אמיתית, בין אם זה בקשר שאת נמצאת בו או בקשר שתרצי ליצור.

אז מה דעתך? האם שלושת הרכיבים הללו הכרחיים? האם את יודעת איך למצוא או ליצור אותם?

The post מאפיינים של זוגיות טובה appeared first on המסע הנשי.

כדי לאפשר לתנועה הקפואה לחזור ולנוע, יש לחזור ולתת מענה לצורך. המענה צריך להיות מותאם לנקודה בזמן שבה הוא קפא. אני מאמינה שהתהליך הזה דומה מאד ל-״החזרת רסיסי נשמה״ כפי שמתואר במסורת השאמאנית. הוא דומה גם לתהליכים מודרניים יותר, כמו ה-completion process של טיל סוואן ותהליכים של קונסטלציה משפחתית.

כאשר הצורך מקבל מענה, הגל הרגשי יכול לנוע קדימה. כשזה קורה, אנחנו יכולות לפגוש את האושר וההתעלות שחסרות לנו. אנחנו זוכות מחדש במה שאיבדנו בנקודה כזאת או אחרת בזמן. אולי נתחבר לתמימות, ראשוניות ופליאה, שלא האמנו שנוכל לחזור ולחוות. נתחבר לעצמנו.

לצד זאת, נפגוש גם את הכאבים מאותו הזמן, שלא באו לידי ביטוי. אובדן, אכזבה, טראומה, יפשירו בגופנו, ויוכלו להתבטא – ולנוע החוצה ממנו. לאחר כל גל כזה של הבעה, עשויים לעלות צרכים נוספים, וכן חוויות חיוביות חדשות, של סיפוק והגשמה.

התבטאות הצורך ההתפתחותי בגיל מאוחר יותר

הצורך עולה לעיתים קרובות כדחף לעשייה וביטוי. זה טבעי עבור בני אדם לנוע לעבר הדבר שהם צריכים או רוצים, בין אם זה על ידי פעולה, או על ידי תקשורת עם אחרים. כשהתנועה הזאת נקטעת, בשל פחד, בושה, או תגובה חיצונית שלילית שמעוררת בנו רתיעה מהחזרה עליה (ומציפה פחד, בושה, או שניהם). במצב כזה, לא נאפשר את התנועה הטבעית הזאת, אל המשך העשייה והשיפור המשולבים בתוך הגל הרגשי. נישאר במצב של תסכול וחוסר סיפוק.

לעיתים קרובות, הצורך עצמו לא יהיה מודע לנו. משום שלמדנו שאין טעם לנסות ולמצוא לו מענה, הרחקנו אותו מתודעתנו. משום שלמדנו שאנחנו לבד איתו, התנתקנו ממנו, כדי שלא נבוא אותו כלפי חוץ, וניתקל בפגיעה ובאכזבה. המגע התודעתי המחודש עם הצורך יכול לאפשר לנו לתת לו מילים, או תנועות, ולחדש את התנועה מהגיל והשלב שהיינו בו כשהיא נעצרה עבור אותו חלק בנשמתנו ובנפשנו.

ריפוי טראומה התפתחותית

כל שלב בהתפתחות שלנו דורש התמודדות עם דילמות מסוימות ופתרון שלהן. בגילאים צעירים, סביבה מיטיבה מאפשרת להגיע לפתרון חיובי של הקונפליקט. למשל, הורה נוכח שנותן מענה לצרכי התינוק מביא אותו למצב של אמון בסיסי בסביבה בשלב הינקות. סביבה שאינה מיטיבה מביאה לפתרון שלילי של הדילמה. למשל, הורים פחות תומכים יצרו מצב בו הילד מתקבע על מצב של חשד בסיסי בסביבה. זוהי טראומה התפתחותית משמעותית, שדורשת תהליך משמעותי להחלמה.

הריפוי של טראומה התפתחותית דורש חוויה מחודשת של הדילמות שנוגעות לאותו שלב התפתחותי. לאחר מכן, ניתן לפתור אותן דרך חוויות מתקנות. למשל, מערכת יחסים טיפולית יכולה לאפשר תיקון שכזה. מטופלת יכולה לסגת למצב של תלות, ולחוות את החוויה המתקנת שבה הגורם שהיא נשענת עליו עונה על הצרכים שלה באופן מספק. תהליכים כאלה הם מורכבים. קשה ליצור בגיל בוגר חוויות מרפאות שנוגעות לגילאים צעירים, אך זה אפשרי.

מורכבות בריפוי טראומה התפתחותית

אצל אנשים שצברו חסכים ביותר משלב התפתחותי אחד, יכול להיווצר קושי כפול. המיקוד בצורך לפתור אותם בגיל מבוגר יותר יכול להקשות עליהם לענות על הצרכים ההתפתחותיים הרלוונטיים לגילאים הבוגרים יותר. למשל, גבר צעיר בשנות העשרים לחייו עשוי להיות עסוק בדילמות התפתחותיות שקשורות לגיל בית הספר. הוא יסבול מרגשיי נחיתות ביחס לחבריו. כדי לפתור אותם, הוא ינסה להכיר את עצמו טוב יותר כדי לפתח את היכולת והמוטיבציה לנהוג ביצרנות וחריצות. גבר כזה עשוי להתמקד בגילוי היכולת האישיות שלו במקום, למשל, בפיתוח היכולת ליצור ולתחזק קשרים קרובים, מטלה התפתחותית שרלוונטית לגילו.

מהסיבה הזאת, טראומה התפתחותית היא מורכבת לריפוי ודורשת מודעות רבה. ככל שהאדם יהיה מוכן להקדיש מאמצים מודעים לריפוי הטראומות ההתפתחותיות המוקדמות שלו בגיל צעיר יותר, כך התהליך ידרוש פחות משאבים. אז, הפגיעה בתהליכים מתקדמים תהיה מועטה יותר.

מהסיבה הזאת, חשוב להעלות את המודעות לנושא הטראומה ההתפתחותית ולכלים הנדרשים על מנת לרפא אותה. מקווה שבהמשך אגיע לפרסם תכנים על השלבים ההתפתחותיים השונים, הפגיעות הנפוצות, והדרך לרפא אותן בגיל בוגר. בתור התחלה, ניתן להיעזר בתיאוריית השלבים של אריקסון. היא מספקת מושג ראשוני לגבי השלבים ההתפתחותיים, ולגבי חלק מהצרכים הרגשיים והחברתיים שנוגעים לכל אחד מהם.

החוויה של מענה על צורך מהעבר, שנותר קפוא ללא מענה, כוללת תחושה של ריפוי. סוף סוף אנחנו מקבלים את מה שרצינו. את מה שהיינו זקוקים לו כדי להתקדם, כדי להמשיך הלאה.

טראומה התפתחותית בהקשר של הפרעה פוסט-טראומטית, או פוסט-טראומה מורכבת

טראומה התפתחותית היא לעיתים קרובות חלק ממצב פוסט-טראומטי, בייחוד במקרים של פוסט-טראומה מורכבת. במצבים כאלה, יכולים להיות צרכים התפתחותיים ייחודיים. כאלה שקשורים למצב הטראומטי עצמו, שלא קיבלו מענה כאשר הטראומה התרחשה. צרכים כאלה עשויים לכלול למשל את הצורך בהגנה, הקשבה, הכלה או בטחון.

זו אחת הסיבות שפוסט-טראומה מורכבת עלולה ליצור טלטלות משמעותיות בחיים הבוגרים. האדם מוצא את עצמו או את עצמה במצבים בהם הצרכים הללו עולים לפני השטח. בנוסף, הם עלולים למצוא את עצמם במערכות יחסים שנובעות מתוך החלקים הילדיים הללו, ושבמסגרתן הצרכים האמיתיים לא יכולים לקבל מענה מספק.

טראומה התפתחותית במערכות יחסים

רוב הצרכים ההתפתחותיים שלנו, הם לא כאלה שאפשר לקבל עליהם מענה לבד. נזק שנוצר במסגרת מערכת יחסים – מבקש ריפוי במסגרת מערכת יחסים. עם זאת, ישנה מורכבות כאשר צורך ילדי עולה במסגרת מערכת יחסים בין אנשים בוגרים. גם במסגרת קשר טיפולי טיפוסי, עלול להיות קושי לקבל מענה לרבים מן הצרכים הללו. המודעות לנושא הטראומה ההתפתחותית היא יחסית נמוכה ברוב הגישות הפסיכולוגיות בימינו.

עם זאת, ניתן למצוא מענה לצרכים גם בדרכים אחרות. ראשית, ישנן גישות טיפוליות אלטרנטיביות, ומטפלים ומטפלות איכותיים שרגישים לצרכים התפתחותיים ויודעים לתת להם מענה. שנית, ניתן לחוש אינטואיטיבית מהם הצרכים ההתפתחותיים שלנו. אז, נוכל מיוזמנתו לתת להם מענה בדרכים שונות. אם נקבל בהבנה את הצורך שלנו, ונודה בו בפה מלא, נוכל גם למצוא אנשים שמעוניינים לספק אותו.

למשל, צורך בהזנה יכול לקבל פתרון על ידי רכישה של אוכל מוכן, או אכילה במסעדות. צורך בהגנה יכול להתבטא על ידי שכירה של עורך דין, מול גורם שפגע בזכויותינו. צורך בהכלה יכול לקבל מענה בזוגיות, בעזרת תקשורת בנושא. אם ישנה תקשורת ברורה לפני ואחרי מצבים של הצפה רגשית, בן זוג יכול לסייע לנו. הוא ייתן לנו וויסות חיצוני כשאנחנו מאבדות שליטה על הביטוי הרגשי שלנו וזקוקות לכך.

מודעות לצורך ההתפתחותי שלנו, והכרה בו, יכולה לסייע למנוע שחזורים של הטראומה. אלה מצבים בהם החלקים הילדיים בתוכנו מובילים אותנו למערכות יחסים שמשחזרות את הדפוסים שקשורים לפגיעה. נוכל לבחור באופן מודע קשרים שבהם נזכה לחוויה המתקנת, שבה הצרכים שלנו ימולאו. כך הפצעים הנפשיים שלנו יעברו ריפוי.

על מנת שמילוי הצורך יהיה אפקטיבי, יש לאפשר לעצמנו ממש לנשום אותו לתוכנו. זהו תהליך שנקרא עיגון או Resourcing. עלינו להתעכב על התחושה של סיפוק הצורך, לעגן בתוכנו את החוויה שבה הוא מקבל מענה. לאחר מכן, הגל הרגשי יוכל "להפשיר" לעבר חוויה של אושר ומלאות. לאחר מכן, אולי כאב רגשי שיעלה. כך או אחרת, החוויה תהיה של תנועה, אהבה, וחיות.

טראומה התפתחותית והמסע הנשי

תהליך החניכה לנשיות חדשה, שהוא הקורס הראשוני במסע הנשי (כיום נגיש במסגרת קבוצת הלימוד שלנו), מיועד, בין השאר, לענות על צרכים בסיסיים שקשורים לגיל ההתבגרות.

לפי אריקסון, במהלך גיל ההתבגרות אנחנו מפתחות ומפתחים את הזהות שלנו. זהות חיובית היא כזאת שבמסגרתה הפרט מצליח לבטא את עצמו בצורה אותנטית ופרודוקטיבית בתוך החברה שהוא חי בה. על מנת שהזהות תהיה יעילה, עליה להיות מבוססת על אמת (ביטוי קוהרנטי ככל האפשר של חוויה פנימית ואותנטית), להתבטא בהקשר חברתי, ולהקיף את הפנים השונות של החיים באופן הרמוני ומשולב.

אחד החלקים של הזהות שלנו היא הזהות המגדרית. על אף ההתנגדות העזה בנושא זה, והבלבול שהחברה של ימינו נמצאת בו בהקשר הזה, הזהות המגדרית היא לרוב הבסיס היסודי ביותר של הזהות שלנו. עם זאת, בני ובנות נוער שחיים בחברה בהן יש מסרים לא עקביים, ואף שליליים, בהקשר של פיתוח זהות מינית ומגדרית, עלולים להגיע למצב בו הם מתקשים לפתח זהות חיובית.

בני ובנות נוער כאלה עלולים להתקשות להשתלב בחברה כבוגרים צעירים, או לחוש שישנם מחסומים פנימיים בדרך שלהם לעצמאות ובגרות. אחרים יאמצו זהות נוקשה שאינה אותנטית ואינה מתאימה להם, או ימרדו במושגי הזהות והמגדר באופן שהם לא מצליחים לצאת ממנו. אחרים יגיעו לגיל בוגר יותר ויחפשו דרך אמיתית וישירה להתחבר למי שהם, כגברים, נשים, או משהו אחר.

חניכה לנשיות חדשה

בחברות שבטיות ומסורתיות, טקסי חניכה סייעו לבנים ובנות לעבור מהילדות לבגרות. הם עזרו להם ליצור זהות בוגרת של גבר או אישה, שהם יכולים להתמיד בה ולדבוק בה. בהיעדר טקסים רשמיים כאלה בחברה שלנו (ישנם טקסים בלתי-רשמיים הטירונות – שנוטה לחנוך לזהות גברית – ואולי הטיול אחרי צבא), צעירים וצעירות רבים מתקשים למצוא את דרכם.

הקורס הראשוני של המסע הנשי מאפשר היכרות עם סוגי הגיבורות השונים. תפגשי את האור והצל שבהן, ותזהי אותן בנפש שלך ושל חברותייך. הוא מחבר אותך בצורה מעצימה לפנים השונות של הנשיות שלךף; אך גם לחוויה המשמעותית לפיה את היא כל הפנים הללו – וגם אף אחד מהם. הוא מסייע לבנות זהות נשית גמישה ויצירתית. זהות כזאת יכולה לשמש כבסיס יציב ומסודר לשאר הזהויות שאת לוקחת בעולם.

אם הצורך בכך קורא לך, אפילו בוער בך – כנראה שאת זקוקה לכך. כנראה שלא קיבלת לו מענה בגיל צעיר יותר. כמוך ישנן רבות. בואי נתחיל לשנות את זה יחד.

The post טראומה התפתחותית appeared first on המסע הנשי.

הדורות הקודמים בעולמנו חיו בתקופה של חוסר מודעות רגשית. יש אף המכנים אותה כ-"תקופה אפלה" מהבחינה הזאת. כשגדלנו – בני דור ה-X, המילניום וה-Z, ובוודאי אלה שלפניהם – מענה על הצרכים הרגשיים של הילד לא היה נושא שנלקח לרוב בחשבון. הורים שנתנו מענה לצרכים הפיזיים של הילד (כלכלה, מזון, ביגוד וכדומה) היו הורים טובים. אם הייתה התייחסות גם לצרכים השכליים (השכלה, העשרה וחוגים) והחברתיים (מסגרת, חברים, משפחה) – הם נחשבו להורים למופת. כך היה גם אם הם מעולם לא הקשיבו באמת כשהילד שלהם דיבר… לא היו כתובת עבורו בשעת מצוקה… ולא ידעו דבר על עולמו הפנימי, על חלומותיו, תשוקותיו ופחדיו.

רובנו, כילדים שחוו הורות כזאת, רוצים לפעול אחרת. אנחנו רוצים לדאוג לילדינו בכל הרבדים. זה כולל את הצרכים הרגשיים, שניתן לראות אף כבסיס חשוב לכל הצרכים האחרים. ילד מפוחד ולא רגוע, שלא מרגיש בטחון במערכת היחסים עם הוריו, כנראה ייפגע גם מבחינת האפשרות לספק צרכים נוספים. למשל מבחינה תזונתית, חברתית, ומבחינת היכולת שלו להתרכז ולהפיק את המיטב מבחינה לימודית. כל אלה הם נימוקים הגיוניים. עם זאת, לרובנו מספיקה החוויה כילדים שחלק משמעותי מהצרכים הרגשיים שלהם לא סופקו, כדי להישבע בכוונה מלאה – אנחנו נעשה אחרת. ההורות שלנו תהיה הורות מודעת.

אבל איך?

איך עושים אחרת, כשאנחנו הדור הראשון ששואף לעמוד באתגר הזה?

התפתחות רגשית בהורות מודעת

על מנת לתת מענה מספק לצרכים הרגשיים של הילדים שלנו, עלינו לתת מענה לצרכים הרגשיים שלנו עצמנו. התהליך שלנו לאוריינות רגשית, יכול ליצור שינוי בין-דורי. הוא יאפשר לנו להעניק לילדים שלנו, משהו שההורים שלנו לא העניקו לנו. אז איך מתחילים?

עוברים תהליכים רגשיים בעצמנו

מהם רגשות?

איך כדאי להתייחס אליהם?

ואיך להתייחס לרגשות של בן או בת הזוג שלנו, ושל אנשים קרובים אחרים?

אם לא נמצא תשובות מודעות לשאלות האלה – נמצא את עצמנו מתייחסים לרגשות שלנו ושל הקרובים אלינו, כפי שלמדנו להתייחס אליהם כשגדלנו. באופן דומה, נתייחס גם לרגשות של ילדינו. אם אנחנו מעוניינים לעשות שינוי, ולנוע לכיוון של הורות מודעת יותר, חשוב שנשים לב מה לא עבד עבורנו ביחס שקיבלנו בתור ילדים. לאחר שנזהה מה לא עבד, נוכל לזהות כאשר אנחנו חוזרים על ההתנהגות הזאת. יכול להיות שנחזור עליה עם עצמנו, עם קרובינו, וכמובן עם ילדינו. בתוך הזוגיות, אפשר לעשות עבודה משותפת. אפשר לבקש מבן או בת הזוג שיפנו את תשומת ליבנו לטעות כזאת, כשאנחנו עושים אותה.

למידה רגשית בדרך להורות מודעת

במקום ההתנהגות המוכרת, חשוב שנלמד כלים אחרים, כאלה שכן מועילים בעבודה עם רגשות. אני מפנה כאן למקורות שסייעו לי בנושא, או כאלה שאני מאמינה שיוכלו לעזור. יכול להיות שתצטרכו למצוא כלים משלכם. כאלה שמדברים אליכם ומתחברים לדרך ההתפתחותית שאתם הולכים בה. עם זאת, אציין שמקור המידע הזה הוא לא מהלימודים הפורמליים שלי. כשלמדתי תואר ראשון בפסיכולוגיה, ותואר שני קליני בטיפול באמנות, לא קיבלתי כלים מספקים להתמודדות עם רגש. הייתי צריכה להשלים את הידע בדרכים חלופיות. זה היה כך למרות הגיבוי המדעי הניכר שיש להשפעה החיובית של התנהלות רגשית מודעת. התנהלות כזאת כוללת הבעה מודעת של רגשות שליליים, לצד היכולת לנוע לכיוון מצבים רגשיים חיוביים. היא כוללת גם מודעות רגשית באופן כללי. מודעות זו כוללת את כלל ההיבטים של חיים מאוזנים ושל בריאות נפשית ופיזית. לכן, חשוב בעיני לא להסתמך על מומחים פורמליים בלבד בהקשר הזה. תצטרכו למצוא מורים, שפות ודרכים ולצאת איתם למסע.

ידע בסיסי לוויסות רגשי

ד"ר קרן צרפתי אמרה לי פעם שוויסות רגשי הוא להתייחס לרגשות כמו אל ברז. צריך לדעת לפתוח אותו (אל הבעה חופשית של הרגש), וגם לסגור אותו (אל היעדר הבעה, כשזה לא מתאים). המיומנות הזאת של וויסות רגשי נלמדת, במצב אידיאלי, בילדות המוקדמת. אם ההורים שלנו יודעים להתמודד עם הרגשות שלנו – במקום להקטין אותם, להיבהל מהם, או להתעלם מהם – אנחנו נלמד, כמבוגרים, להתמודד עם הרגשות שלנו בעצמנו. בנוסף, נדע לבקש עזרה או הכלה כאשר מגיעים רגשות שעם עוצמתם קשה לנו להתמודד. אז איך לספק לילדים שלנו את החוויה המווסתת הזאת?

ראשית, חשוב להכיר בעובדה שבזמן הצפה רגשית, המח לא פנוי לשיח רציונלי. לכן, כאשר ילד מוצף רגשית, יש לבצע תהליך בן שלושה שלבים. התהליך הופך לטבע שני עם הזמן והניסיון. עם זאת, יתכן שתצטרכו לתרגל אותו בהתחלה. אולי יקח זמן להתגבר על הרגלים שיובילו אתכם לעשות אחרת.

איך לעזור לילד (או מבוגר) בטנטרום כחלק מהורות מודעת רגשית

1. וויסות (Regulate) – זה הזמן לעזור לילד לפתוח את הברז, אם הוא מוצף רגשית. זה יכול להיות על ידי משפטים מתקפים. למשל: "זה באמת ממש עצוב", "אתה רצית להישאר בפארק (או כל דבר אחר) ואי אפשר", "זה כואב כשרוצים משהו ולא מקבלים". הפורקן הרגשי יוביל את הילד למקום רגוע יותר, שייצור מוכנות לשלב הבא. לעיתים יש צורך גם לסגור את הברז הרגשי – למשל, כאשר הילד מתבכיין ממקום מניפולטיבי. חשוב, עם זאת, להבחין בין בכי אמיתי לבין נסיון תמרון. רבים מאיתנו גדלו בסביבה שלא נתנה מקום להבעת כאב משום סוג. בסביבה כזאת, גם בכי אמיתי יתוייג כמניפולציה.
2. חיבור (Relate) – יצירת חיבור וקשר עם הילד. זה המקום לבסס תחושה של קרבה, אמון, ואיפשור לילד להישען עליכם. אפשר ליצור את זה בכל דרך שנעימה לכם – חיבוק, משחקיות, שיחה. המטרה היא שהילד ירגיש שיש לו על מי להישען, שיש בסיס בטוח, שהוא יכול להרפות.
3. הגיון (Reason) – כשהילד רגוע, קשוב ומחובר אליכם, הוא פתוח לשיחה הגיונית. אתם יכולים להבין מה הסעיר אותו. מתוך כך לחשוב יחד על פתרונות שיהיו טובים לשני הצדדים. ניתן להסביר את המציאות, ולחשוב על דרכים להסתדר איתה.

את אותם השלבים, אפשר לנסות גם על עצמכם, או על בן זוגכם. אלה כלים ראשוניים במצבים של יציאה מוויסות רגשי. למעשה, הם מאפשרים לנו לווסת את רגשותיו של האחר. אנחנו יכולים ללמד את עצמנו, ואחד את השנייה, איך לנהל את הרגשות שלנו בצורה בריאה, בונה, נעימה ומעצימה. התהליך הזה יחבר אותנו יותר ויותר אל מי שאנחנו באמת. מתוך כך, נחווה יותר מהאושר שאנחנו שואפים ושואפות אליו.

אז איך אפשר לשמור על רוגע כזה מול הילדים שלנו?

ריפוי עצמי למען הילדים

במהלך תהליכים כמו אלה שמתוארים מעלה, סביר להניח שתגלו שיש מצבים בהם קשה לכם מאד להתנהל מול הילדים בצורה מדויקת. לחלופין, תמצאו שתהליך הלימוד הרגשי מציף אצלכם, או במערכת היחסים שלכם, כאבים שלא טריוויאלי לפתור.

זה יכול להיות לא פשוט, אבל יש פה הזדמנות נהדרת להתפתח כבני אדם בעזרת ההורות שלנו. הרצון להשתפר למען הילדים נותן לנו מוטיבציה לפתור נושאים רגשיים שקודם לכן לא נגענו בהם. בנוסף, אנחנו יוצרים את עצמנו כהורים טובים כאשר אנחנו נמצאים בתהליך של לקיחת אחריות. זה יוביל להשתנות ולשיפור מתמיד ביחס שלנו אל הילד. בתהליך כזה נוכל להשתפר גם בהיבטים שילוו אותנו בכלל תחומי החיים. אלה כוללים נוכחות מולו, ביטוי האהבה, והעמקה של תקווה ואמונה.

כדי לעבור ריפוי עצמי למען הילדים, אפשר להתחיל ממודעות ברגע. לשים לב איפה אני לא רגוע מול הילדים, ולמה. אפשר לזהות מקומות אחרים בחיינו בהם אנחנו מגיבים בצורה דומה, ולהתחיל תהליך התפתחותי סביבם. במצבים כאלה כדאי לעיתים להיעזר בטיפול מקצועי. לעיתים יסייע לנו טיפול פסיכותרפיה. לחלופין, כלים כמו קונסטלציה משפחתית יסייעו לנו לפתור קשיים נקודתיים שאנחנו לא מצליחים לפצח בעצמנו.

ככל שנבין את עצמנו, ובתוך כך גם את הילדות שלנו, נוכל גם להבין את הילדים שלנו יותר. כשנעמיק בתהליך הריפוי שלנו, כנראה שניזכר בילדות שלנו יותר ויותר. ככל שנבין אותם יותר מתוך הזכרון שלנו – נדע גם איך לתת להם את האהבה שהם זקוקים לה וראויים לה.

התיידדות עם רגש האשמה

האשמה היא רגש שרודף הורים רבים ללא הפסקה. בתרבות של ימינו, יש נטייה להתייחס אליו כדבר שלילי. לחלופין, רבים תופסים אותה כחלק בלתי נמנע מההורות, שאין דרך לפתור. הגישות הללו, בעיני, הן חלק מהיחס הלא בריא לרגשות, שנפוץ לצערי בחברה ובהורות של ימינו.

אשמה, כמו כל רגש אחר, היא רגש שמכיל מידע חשוב ומהותי. אם נרשה לעצמנו לכאוב את האשמה עד הסוף, נקבל מידע חיוני. זה ידרוש מאיתנו לחוות את עצמנו כרעים ופוגעים, גם אם רק לצורך החוויה הרגשית. לאחר מכן, יתכן ונחליט החלטות שונות לגבי הילדים שלנו. יתכן ונבחר לבלות איתם יותר זמן, להקדיש להם יותר תשומת לב. אולי נתעדף את האפשרות להיות לצידם כשהם זקוקים לנו, ואולי נדע להתנצל בפניהם כשפגענו. אולי האשמה תוביל אותנו לזהות טעות חוזרת, למשל הרמת קול מוגזמת על הילדים. כך נוכל לקבל אחת ולתמיד את ההחלטה שלא לחזור עליה (גם אם אנחנו לא מושלמים, וניפול בזה מדי פעם…).

עם זאת, כמו כל רגש אחר, לעיתים עוצמת ומידת האשמה לא קשורה למציאות שלפנינו. אם הילד מרוצה, אם עשינו כמיטב יכולתנו, ואנחנו מוכנים בכנות להשתפר ולהשתנות למען הילד – אז כנראה שדי בכך. 

תהליכים תומכים נוספים

איתור מקורות להשראה

כשאנחנו רואים סביבנו רק הורים מתוסכלים לפעוטות מנוזלים, במערכות יחסים שגורמות סבל לכל הצדדים, קשה לעיתים להאמין שהורות טובה ומאושרת היא אפשרית. עם זאת, ישנן דרכים אחרות! ניתן להיות קרובים רגשית לילדינו, ליהנות איתם, ולאהוב אותם. חפשו את האנשים סביבכם שעושים את זה, ובלו בחברתם. אם אין כאלה, נסו להגיע למעגלים חברתיים חדשים של הורים, כאלה שיש לכם דבר מה במשותף איתם (למשל אהבה לטבע, גישה חינוכית או חיבור קהילתי).

לחלופין, או בנוסף, ניתן להיעזר במורי דרך, סיפורים מעוררי השראה, או אידיאלים שאנחנו שואבים מהמקורות הרוחניים שלנו. הם יסייעו לנו לעצב בתודעתנו את האפשרות של הורות מאושרת, שמיטיבה עם כל המעורבים בה. אם נראה, נדע, ונאמין שזה אפשרי עבורנו – יהיה קל יותר למצוא את הכוחות להתגבר על מכשולים בדרך ליעד. סיפורים רבים, אגדות ומיתוסים, מכילים מידע שיכול להיות שימושי להורות, אם מנתחים אותם ומתייחסים אליהם לעומק. כך גם חוויות שחווינו בעצמנו בתור ילדים, וכן דברים מסוימים שקיבלנו מהורינו, וממבוגרים משמעותיים אחרים. עם זאת, כדי להוציא את המיטב ממה שלמדנו על הורות, עלינו להיות מוכנים לחקור את החוויות הללו באופן מודע.

התייחסות מודעת לארגז הכלים שקיבלנו מהורינו

לכל ילד וילדה היו רגעים בהם הבטחנו שלא נתנהג כמו הורינו, וכמעט לכל הורה היו רגעים בהם הוא מצא את עצמו או את עצמה מתנהג בדיוק כמוהם. לצד זאת, כולנו קיבלנו גם דברים טובים מההורים שלנו (ושאר המבוגרים שגידלו אותנו), דברים שנרצה להעביר הלאה לילדינו.

אם ההורות שקיבלנו היא "ברירת המחדל" של ההורות שלנו, אז חשוב שנבחן אותה באופן מודע. במהלך הבחינה הזאת, נצטרך לבחור מה לשמור – ומה לזרוק. הבחירה תאפשר לנו לזהות את הדרך האותנטית שלנו להיות הורים. במקומות בהם לא קיבלנו מענה מספק, נוכל להשלים כלים ומיומנויות. במקומות בהם אנחנו לא הכתובת שיכולה לתת לילדינו את מה שהם צריכים, אפשר במידת הצורך להיעזר במיקור-חוץ מתאים ואיכותי. 

דוגמאות

למשל, ילד מאד ספורטיבי ופעיל אולי יצטרך להתאמן בצורה מסודרת כדי לפתח את יכולותיו, וללמוד משמעת מתאימה סביבן. אנחנו כהורים נצטרך לארגן ולהסיע, אבל לא בהכרח לספק את הצורך הזה בעצמנו. דוגמא נוספת היא אם תרצי לספק לילד אוכל ביתי, מזין וטרי מדי יום. אשת קריירה יכולה לבחור, למשל, לספק זאת על ידי רכישה שלו בחלק מימות השבוע.

מיקור-חוץ אפשר לעשות גם לצרכים רגשיים עמוקים יותר. למשל, יכול להיות שאחד מילדות המשפחה היא מאד רגישה ואמנותית. במשפחה שבה מעריכים תכונות כמו קשיחות, פרקטיות וחשיבה מתמטית, סביר להניח שהיא תרגיש שונה וחריגה. עם זאת, מסגרת שמאפשרת לה לבטא את הנטייה האמנותית שלה, ושבה הרגישות היא מתת ויתרון – למשל קבוצת תיאטרון או יצירה – יכול לתת מענה לצרכים רגשיים כמו שייכות והערכה. עצם השיבוץ שלה במסגרת כזאת, או מציאה של בייביסיטר שתעשה איתה עבודות יצירה, יכולה לתת מענה לצורך של הילד בקבלה שלה כפי שהיא.

יכול להיות שנגיע לתובנות הללו לגבי הצרכים של הילדים שלנו, מתוך משהו שקיבלנו, או לא קיבלנו, בתור ילדים. למשל אם אמא שלנו בישלה לנו אוכל טעים ומזין, או לחלופין, על דרך השלילה, אם נשארנו לראות טלוויזיה ולאכול מאמא-עוף שחומם בטוסטר. אולי לנו היה כשרון שההורים שלנו תמכו בו בצורה מלאה, או לחלופין חווינו תסכול בגלל מחסור בגירויים מספקים ובמסגרת תומכת להתפתחות. אולי למדנו שמי שאנחנו זה "לא בסדר", בגלל תכונה כזאת או אחרת, שהיה קשה להורים שלנו לקבל ולתת לה מקום חיובי להתבטאות.

תובנות מתוך הילדות שלנו יכולות לעזור לנו לדייק את עצמנו מול ילדינו, אך חשוב להבדיל בינינו לבינם. רק אם נהיה קשובים לצרכים של הילד שלנו, ולא נשליך עליו את הצרכים שהיו לנו כילדים, נוכל לתת לו מענה אמיתי ומספק. בשביל להגיע לקשב הזה, עלינו ללמוד להסתכל על הילדים שלנו, להתקרב אליהם, להקשיב ולהכיר אותם באמת. לנושאים הללו אתייחס במאמר ההמשך בנושא הורות מודעת: ההסתכלות על הילדים שלנו.

לסיכום

הורות מודעת מתחילה מהלידה או אפילו לפניה. עם זאת, בכל שלב תוכלו לשפר, להוסיף, לרפא ולתקן. ככל שאנחנו לומדים לפתח אוריינות רגשית, לרפא את עצמנו, ולהסתכל על ילדינו מנקודת המבט הזאת, ההורות שלנו תהיה מודעת יותר. הורות כזאת תומכת בילדים שלנו לגדול כאנשים מודעים, אוהבים ותורמים לסביבה.

The post הורות מודעת: התפתחות בתור הורים מודעים appeared first on המסע הנשי.

את הבעיות האלה לא בהכרח ניתן לפתור בקלות. חשוב שכל אחד מבני הזוג יהיה מחובר לעצמו ולעצמה. רצוי שכל צד יעשה עם עצמו ועצמה תהליכים רגשיים שיעזרו לו להבין מה היא או הוא מרגישים… להביע את הכאב עם עצמם… ולהגיע למפגש הזוגי כשהם מוכנים לתקשר ולבטא את מה שיושב להם על הלב. התקשורת הכנה היא אבן בסיס בכל זוגיות טובה. עם זאת, ניתן לשלב בשגרה סוגים קבועים של מפגשים תומכים. המפגשים יעודדו לא רק את התקשורת הזאת, אלא גם את הקרבה. את האינטימיות שמאפשרת ללהבה של ההתלהבות ההדדית, התשוקה וההתאהבות להמשיך לבעור.

אלה המפגשים בהם מדובר:

דייט שבועי

רבים ימליצו לכם על דייט קבוע פעם בשבוע. ההמלצה נועדה לשמור על ההרמוניה הזוגית מבחינת אהבה, השתובבות וכיף, ולשמור את להבת האהבה בוערת. יצירה של דייט היא אמנות, וכל זוג צריך ללמוד מה עובד עבורו בהקשר הזה. באופן כללי דייט הוא בילוי שמשקיעים בו זמן ואולי גם כסף; שיש בו גורם של חיזור, לרוב מצד הגבר; שמתלבשים ומתארגנים אליו במיוחד… אך יותר מהכל, זה מפגש שמקדישים בו את מלוא תשומת הלב להיכרות זוגית, התקרבות, והנאה משותפת.

גם את אתם ביחד כבר שנים, תמיד יש עוד מה להכיר. בן או בת הזוג שלנו הוא עולם אינסופי, שגם מתחדש ומשתנה באופן תדיר. אפשר ליפול לאשליה שאנחנו כבר מכירים את האדם שמולנו… אולי כי אנחנו מפחדים לנוע ללא נודע איתו, ולעבור שוב שינוי, התפתחות והתקדמות. בשינוי עלול להיות איום של אובדן הקשר במקרה של תהליך שאינו הרמוני. עם זאת, הדייט הוא מרחב משחקי. בו ההיכרות שהולכת ומעמיקה ביניכם יכולה להתרחש בכיף ובהנאה, כפי שקרה כשרק התחלתם לצאת! הדייט מזכיר לכם את בן או בת הזוג שהכרתם והתאהבתם בהם. הוא עוזר לנקות את האבק שלפעמים מצטבר עם השגרה, היומיום, והתפעול השוטף של חיים משותפים.

בנוסף, ההנאה, הקרבה והבילוי, יכולים להוביל גם לחיבור חושני ותשוקתי ביניכם. לעיתים קשה להגיע אל התשוקה בתוך שגרה עמוסה… וקל יותר כשיש זמן קבוע ביומן. אבל כדי שהזמן הזה יהיה יעיל, רצוי שהוא לא יתחיל במיטה. הוא יכול להתחיל קודם כל מבילוי, הנאה, נתינה וקבלה, והתקרבות רגשית. זהו, כמובן, חלק מהותי ויסודי מהזוגיות, האינטימיות, וההתאהבות ביניכם.

תעדוף הדייט השבועי

לכן, חשוב מאד לתעדף את הדייט השבועי ולהכיר בחשיבותו. היומיום יזרוק לכם המוני סיבות לבטל אותו: אין בייביסיטר, העבודה דוחקת, אתם עייפים… אז כדאי שתבינו את חשיבות הדייט השבועי לחיזוק ושימור ההרמוניה הזוגית שלכם. ההבנה שיכולה להגיע מניסיון, מהגיון או משניהם. בזכותה, תוכלו לרוב לפתור את הקשיים ולדאוג שהוא ימשיך להתרחש.

כמובן שישנם מצבי קיצון, בהם באמת קשה ובעייתי להתפנות לדייט. למשל, במהלך החודשים הראשונים לאחר הלידה. אבל ברגע שאתם ישנים מספיק בלילה בשביל לשקול את הרעיון, אפשר למצוא פתרונות יצירתיים. למשל, דייט ביתי לצד התינוק הישן. אפשר גם לסלוח לעצמכם ולהבין שיש תקופות כאלה. אם אתם מחויבים אחד לשניה, ונמצאים יחד לטווח הארוך ביותר, אפשר להאזר בסבלנות. אחרי תקופה של ריחוק יחסי, תמצאו את הדרך לקרבה מחודשת. היא תהיה עוצמתית יותר אף ממה שחוויתם ביניכם בעבר.

שיחת עומק רגשית

כולנו מתמודדים עם פחדים, רגשות עמוקים, ונטיות שונות לחוש חוסר-בטחון, חוסר-אונים, או כל קושי רגשי. במיוחד בתקופה המורכבת שאנחנו חיים בה, גם אנשים שבעבר חוו פחות קשיים בתחום הזה, נתקלים באתגרים מורכבים ולא פשוטים לעיבוד.

על מנת לשמור על קרבה זוגית לאורך זמן, חשוב להגיע לאינטימיות רגשית, שכוללת שיחה גם על מקומות לא נעימים. לרוב גברים יגלו, שבת הזוג שלהם יכולה לסייע ולהדריך אותם, אם הם ישתפו אותה בצורה כנה לגבי הפחדים שלהם בכל התחומים. נשים יגלו, שאם בן הזוג ילמד להכיל אותן ולפגוש את הרגשות שלהן, זה יכול להוביל לריפוי עמוק ולקרבה ותשוקה שהולכות וגדלות – מומלץ מניסיון!

איך יוצרים שיחת עומק רגשית בזוגיות

אז איך מגיעים לשיח כזה? חלקנו מתקשים או לא מנוסים בשיח רגשי, שהוא לא מיומנות בסיסית בחברה שאנחנו חיים בה. אם זה המצב שלכם, אפשר להיעזר בגורם מקצועי, ביחד או לחוד. גורם כזה יכול לסייע לכם לזהות את הרגשות שלכם, להבין אותם ולהתמודד איתם בצורה יעילה ומקדמת. לפי מחקר של מכון גוטמן, לזוגות לקח 6 שנים בממוצע לחפש עזרה לקשיים בנישואים – אל תהיו מהזוגות האלה! אפשר וכדאי למצוא עזרה ברגע שיש קושי רגשי שאתם לא מצליחים לפתור. הרגשות שלנו כוללים מידע מהותי שיכול לסייע לנו להבין את עצמנו ואת העולם: אל תפספסו אותו, ולימדו איך ואיפה להרגיש ולבטא אותם. עזרה מקצועית יכולה להיות קריטית לתהליכים רגשיים מוצלחים, שיבנו את הזוגיות שלכם במקום לפגוע בה.

בנוסף לעזרה מקצועית, או במקומה אם אתם לא מרגישים צורך, חשוב לבצע שיחת עומק רגשית עם בן או בת הזוג שלכם. שתפו אותו ואותה על הפחדים, החששות וההתמודדויות שלכם. היו מוכנים לקבל אוזן קשבת, סימפתיה, נקודת מבט נוספת, הכוונה אינטואיטיבית לפתרונות. כשהרגשות העמוקים נמצאים על השולחן, האינטימיות גדלה, פתרון הבעיות נהיה שורשי ואפקטיבי בעשרות מונים, ואתם הופכים להיות צוות אמיתי, שנמצא ביחד בטוב וברע, וגם הופך את הרע – לטוב.

גם בהקשר של השיחה הזאת, חשוב למצוא את הפורמט, התדירות והגישה שעובדים עבורכם, וליצור שגרה בה היא מתקיימת, בין אם צריך לקבוע אותה ביומן, או שהיא משתלבת באופן טבעי מתוך הרגל וזרימה בחיי היומיום. אחת לשבוע או שבועיים זו תדירות שיכולה אולי לעבוד עבורכם – תרצי לנסות את זה?

שיחה תפעולית מעמיקה

זוג שמקיים חיים משותפים, ובוודאי נישואים וילדים, הוא צוות, שצריך לעבוד ביחד בתיאום. תפעול החיים המשותפים דומה לתפעול עסק, וכך גם השיחה הזאת דומה יותר לשיחה עסקית בין שותפים, מאשר לדייט, או לשיחת עומק רגשית. אפשר לקיים אותה במקום מסודר ונח, כמו משרד או בית קפה, ולבוא עם רשימה של נושאים לדיון. אלה יכולים להיות נושאים שעלו במהלך השבוע וקשורים לכסף, תפעול הבית, הילדים וכדומה.

כשיש זמן מסודר להתייחס לנושאים האלה, המפגשים היומיומיים שלכם יכולים להיות נעימים וקלילים יותר, ולהתרכז בעדכון על היום שלכם, ובחיפוש של קרבה, חום ובילוי משותף. את הנושאים שדורשים בירור מעמיק יותר, וניתן להמתין איתם, מכינים לשיחה התפעולית השבועית\דו-שבועית, שם הם מקבלים מיקוד מלא של שניכם. השיטה הזאת מאפשרת פתרון של בעיות משמעותיות, גם כאלה שניסית לפתור לבד, ולא הצלחת.

זו הזדמנות מעולה להציף לא רק נושאים שקשורים ישירות לזוגיות ולחיים המשותפים, אלא גם כאלה שקשורים לחיים של כל אחד ואחת מכם בנפרד. הדיאלוג הזוגי יכול להוביל לתמיכה הדדית ושיפור משמעותי גם בתחומים האלה.

בן הזוג שלי, רובי, הציע את התחומים הבאים כנושאים לבדיקה בכל שיחה תפעולית:

נושאי חקר להרמוניה זוגית ואישית

– בריאות

– ילדים

– כסף (כולל ישיבה חודשית מפורטת)

– לוגיסטיקה

– זוגיות

– מטרות

– רווחה כללית

יתרון נוסף של המעבר על הנושאים הללו, זה שהוא מעודד תקשורת פתוחה לגביהם. ביסוס של דיאלוג כזה יכול לסייע במניעת מצב בו בעיות "מטואטאות מתחת לשטיח", או מגיעות לשיח ולטיפול רק כשהן מחמירות. החקר הזוגי שלהם תומך בעירנות הנדרשות כדי לפתור קשיים כשהם קטנים, ולפני שהם מתפתחים למרירות, תסכול עמוק או משבר.

לסיכום, שמירה על הרמוניה זוגית דורשת עבודה, שמשמעותה התעמקות קבועה ומתוכננת בהיבטים השונים של הקשר. ההיבטים הללו כוללים הנאה ורומנטיקה; תהליכים רגשיים, כולל כאבים ופחדים שצפים בתוך הקשר או בעקבותיו; ותפעול מעשי, לוגיסטי וכלכלי של החיים המשותפים.

מפגשים קבועים שמתמקדים בשלושת התחומים הללו, הם קרקע פורה לתקשורת טובה, שנתמכת על ידי עירנות להיבטים השונים של הקשר, טיפול בבעיות כשהן קטנות, והנאה מירבית מהאהבה והתשוקה המשותפות.

האם תרצי להשתמש באחד מהכלים הללו בחייך?

בהצלחה!

The post איך לשמור על הרמוניה זוגית בעזרת 3 סוגים של פגישות זוגיות קבועות appeared first on המסע הנשי.

נשים רבות סובלות מעולם הדייטינג, ואף נמנעות בשל כך מבילויים ומהיכרות עם גברים. 57% מהמשתמשות באפליקציות היכרות אף אמרו שהן לא מרגישות בטוחות להיפגש עם גברים שהן מכירות. עם זאת, ברוב המקרים, דייטים הם שער שהכרחי לעבור דרכו. הוא צעד הכרחי כדי להגיע לזוגיות יציבה, ולאושר והאהבה שהיא מביאה. אחרות, לעומת זאת, למדו להפוך את הדייטים לבילוי של ממש. הן שמחות להכיר, לצאת ולבלות, גם בלי לדעת מה תהיה התוצאה. אז מה ההבדל בין שתי קבוצות הנשים הללו? האם את רוצה ללמוד ליהנות מדייטים ולהתפתח דרכם? אז איך תוכלי לעבור מהקבוצה הראשונה – לקבוצה השניה?

מהניסיון שלי, אפשר להנות ולחגוג בכל שלב בתהליך ההיכרות. זה אפשרי גם לצד החוויות המורכבות של דחייה, פגיעות וכעס. גם אותן אפשר להתמיר למדרגות הכרחיות בדרך לאהבה.

הנה מספר עקרונות לדייט מוצלח לאישה מניסיון ומעולם "המסע הנשי".

לפני הדייט

1. וותרי בלבך על הסיכוי שיצא מזה משהו

אם תבואי לדייט מתוך כוונה חד משמעית לגבי התוצאות שלו, סיכוי טוב שתהיי לחוצה ועצבנית. במצב כזה, לא תהיי פנויה להכיר את הגבר שמולך באמת. התמונה תשתנה אם תבואי פתוחה, מתוך כוונה לפחות להכיר אדם מעניין, לפחות לבלות את הערב בנעימים. הסיכוי שתוכלי לבטא את הנשיות המלאה שלך גדל. כך גדל גם הסיכוי שתזכי להפתעות נעימות מבחינת האיכות של הגברים שאת פוגשת.
בגישת ה-"מסע הנשי" את מוזמנת לראות את החיים כהרפתקה מופלאה. כמסע התפתחותי-אישי, שאין לדעת לאן הוא יוביל. כל חוויה בדרך יכולה לתת לך תיקון מסוים, תובנה. אולי הזדמנות, שתקח אותך צעד קדימה בדרך. כך תלמדי ממש ליהנות ממנה, בלי תלות בתוצאה. כדי לשחרר את התלות הזאת, צריך לעיתים לפגוש כאב, פחד ואבל. מעבר להתפרקות ולוויתור שהם כוללים, מסתתרים כוחות חדשים. הם יביאו הפתעות, והזדמנויות לחיבור מחודש, עם גברים – אולי עם הגבר שלך – וקודם כל עם עצמך.

עוד על התפקיד של הרפיה בתהליך של יצירת זוגיות: (מעגל מומלץ נוסף בנושא נמצא כאן)

סוראן מתאר פחדים בסיסיים בתהליכי היכרות. אלה פחדים מלבדות, מפגיעות, ומאובדן. הוא נותן כלים מעשיים וישימים כדי להתמודד איתם.

אז לסיכום, קחי כמה רגעים לפני הדייט כדי לשחרר את הציפייה. קבלי את העובדה שאת לא יודעת לאן הוא מוביל, ואף הזילי על כך כמה דמעות… כך הסיכוי שלך להגיע למפגש עצמו כשאת רגועה, קלילה, ומוכנה ליהנות ולהפיק את המיטב מהמפגש, גדל משמעותית.

2. תיהני! מלהתארגן, להתגנדר, לתכנן איך לבלות…

ראשית, החיבור שלנו לחושניות הוא אחד המפתחות לביטוי נשי כנה ויפה. אם תיהני מלהתלבש לדייט, להתאפר אם את אוהבת, לסדר את השיער… לשים תכשיטים או בושם וכדומה… כמובן לפי טעמך. תלבשי מה שגורם לך להרגיש יפה, נשית ובמיטבך. בין אם אלה בגדים מוקפדים או חולצה גזורה – תוכלי להגיע למפגש ממקום שמחובר לעונג הנשי שלך.
ייתכן שהפסקה הזאת מעוררת בך התנגדות. אולי את רואה בעצמך אישה שלא מעניין אותה להשקיע במראה החיצוני. אם כך, אפשר לעצור ולראות אילו הנאות חושניות אחרות יכולות ללוות אותך במפגש. האם יש דרך שבה נעים לך להראות את עצמך, ואת יכולה לעשות את זה בצורה מענגת ומחברת? מתוך יצירתיות וכנות רדיקלית לגבי הטעם שלך ומה שמוצא חן בעיניך? או שהכי יטיב איתך ליהנות מהחוויה החושית של בגדים נעימים ונעליים נוחות?

הביטוי העצמי שלך כאשה מבחינה חיצונית, יכול להיות מסע יצירתי ונעים. זוהי עוד דרך להנות מהפגישה, ולבטא את עצמך בה בצורה כנה ואמיתית. עוד על החיבור הנשי לגוף, את מוזמנת ללמוד בקורס המבוא של המסע הנשי (מסע הגיבורה מהאגדות – סוגי גיבורות) במסגרת קבוצת הלימוד הנשי.

מה לעשות בדייט

בנוסף, מה יהיה לך נעים לעשות בדייט? דייט לא חייב להיות בבית קפה ומסעדה. אפשר ללכת לים, או אפילו לבילוי מיוחד, בייחוד אם אתם כבר מכירים. בתמונה אפשר לראות אותי בדייט של סנפלינג, לפני מספר שנים, כשהייתי גרושה טרייה ועוד לא הכרתי את בן זוגי הנוכחי… אבל נהניתי מאד מהדרך. הבילוי עצמו הוא עוד דרך ליהנות, וגם לבטא את מי שאת באמת. כך ניתן לראות אם נוצר חיבור עם בן או בת הזוג הפוטנציאלים.

עצם ההשקעה בהכנה הפיזית והרגשית לדייט, מפנה מרחב בתוכך לחוויה שמגיעה. ההשקעה שמה אותך במקום בו תהיי מוכנה לפגוש את החוויה, להתחבר ולהשתנות לטובה דרכה. המוכנות להנות מהמפגש, יוצרת בתוכך עצמאות שאינה תלויה בגבר. במקביל היא מאפשרת מפגש מתוך מקום חיובי ונעים.

אז אפשר ליהנות מהבילוי אליו יצאתם, מהשיחה, הארוחה – וכמובן להודות לגבר על ההנאות שזכית בהן בזכות המפגש איתו… כפתח נוסף להתקרבות וחיבור שיכול להיווצר.

3. חפשי איפה את יכולה להשתפר בביטוי הנשי שלך

אם את נמצאת לפני דייט, או אפילו ללא דייט באופק, יעזור מאד לזהות מה המקום בו את רוצה להשתפר בביטוי הנשיות שלך מול גברים. למשל, אם את רוצה לתרגל את אחד הסעיפים הכתובים מטה או מעלה, למשל להקשיב יותר טוב, לבוא שמחה ורגועה יותר למפגש, להציב גבולות בצורה נקייה במידת הצורך וכדומה. כשברור לך מה יש לך ללמוד מהדייט – איפה את רוצה להתפתח בתור אישה מול גברים, ולא רק מה את רוצה לקבל מהגבר – המוטיבציה הפנימית לדייט עולה, ובהתאם גם הסיכוי למשוך גבר מתאים להתפתחות, שיתאים לפחות לדייט אחד. אותה גישה יכולה לסייע גם כשזה לא דייט ראשון, ואת רוצה להפיק את המיטב מהקשר עם הגבר הנוכחי שאת יוצאת איתו.

במהלך הדייט

1. חפשי את הטוב שבאדם שמולך

בכל אדם תוכלי למצוא דבר אחד, או שניים, או שלושה, שמוצאים חן בעיניך. הדברים האלה יעזרו לך לפתוח את הלב לאהבה מלאה ככל האפשר מולו – אהבה שגם תעזור לך לזהות אם יש בו מספיק טוב בעיניך כדי להמשיך אתו הלאה, או לא. לעומת זאת, אם את סגורה, ביקורתית, מחפשת רק את הרע באדם, מפחדת להתאהב – לא תוכלי לראות אותו באמת, והוא לא יוכל לראות אותך.

במצב כזה, יהיה מאד קשה לזהות אם יש התאמה, וקיים סיכון שהקשר יימשך אף מספר חודשים, לפני שתזהי גורמים של חוסר התאמה שיכולת לשים לב אליהם בדייט הראשון, אם היית באה ממקום של פתיחות. כל עוד את סגורה ומחפשת את הרע באדם, את לא מספקת לו תנאים לבטא את הגבריות שלו באופן מיטבי, אך אם את באה עם עין טובה, גישה נעימה ונכונות לתת לאדם לבטא את עצמו, תוכלי לראות מי הוא באמת – ולקבל החלטה לגבי המשך הקשר בהתאם.

2. בואי כדי להכיר אדם – בהקשבה ובפתיחות

את לא יכולה לדעת אם האדם שיצאת איתו לדייט יהיה אהבת חייך, אבל את יכולה כמעט בוודאות ליצור מפגש אנושי מעניין. אם תבואי קשובה, שואלת שאלות, מתעניינת – האדם מולך יוכל להיפתח. במסגרת שיחה טובה תוכלי גם לבטא את עצמך, בין אם זה בנתינה, למשל בהקשבה או עצה, ובין אם זה בשיתוף על חייך שלך והנאה מנקודת מבט חדשה ומעניינת עליהם. מי יודע – אולי במקום בן זוג, תפגשי חבר. לחלופין, אולי תזכי לחוויה מיוחדת, או לפחות תכירי ותלמדי משהו על החיים שלא ידעת קודם לכן. כל מפגש הוא הזדמנות לקסם – ואם באים אליו בגישה הזאת, הסיכוי שהקסם יבוא לידי ביטוי, הולך ונפתח.

3. אפשרי לעצמך לקבל

עבור גבר שנהנה מחברתך, הרצון להיות בנתינה כלפיך – אם זה הקשבה, איסוף שלך מהבית, או תשלום על הדייט – הוא לעיתים קרובות חלק מהחוויה ומההנאה גם עבורו. נשים מודרניות לעיתים מפחדות להיות בקבלה מהגבר, מתוך חשש שהקבלה תבוא עם ציפייה לא הוגנת לתמורה. אבל אם נעים לך עם הגבר הזה, ואת מרגישה בנח להיפתח למה שהוא מציע, אפשר לנסות להתרווח – ולאפשר לו לדאוג לך ולפנק אותך. זהו תרגול ששימושי הן לצורך חיבור לנשיות שלך, והן לקשר זוגי בהמשך. 

אולי תחששי לקבל מבלי להתכונן לתת בחזרה, אבל לרוב כשאנחנו מקבלות, מוזנות ומרגישות בטוחות – מתעוררת בנו פניות טבעית גם לתת בחזרה. עבור אדם שמעוניין בך, עצם החברה שלך, כשאת מגיעה בגישה חיובית, נעימה ורעננה, היא תמורה מספקת ביותר. התוצאה היא ריקוד מופלא, שאפשר ליהנות ממנו גם בדייטים ראשונים, וללמוד לחוש אותו לעומק ולהשתפר בו במידת האפשר, אפילו אם הקשר לא ממשיך מעבר לכך.

אחרי הדייט

אחרי הדייט, אפשר לבדוק עם עצמך איפה את עומדת ביחס לכל אחד מהסעיפים שפורטו מעלה. איך את מרגישה עם עצמך, ועם איך שהבאת את עצמך? האם יש משהו שאת רוצה לשפר להבא, או שהיית עושה אחרת?

בנוסף, אפשר לבדוק איך את מרגישה לגבי החוויה, ולגבי הגבר. לפעמים החוויה היא חד-משמעית, ולפעמים יש צורך "לישון על זה" כדי להרגיש אם נכון לך להמשיך למפגש נוסף. ההמלצה שלי היא שכל עוד מצאת דבר מה טוב בגבר, ויש סיכוי שתהיה התאמה – כלומר אין סימן שלילי חד-משמעי עבורך, שמעיד על בעיתתיות או על חוסר התאמה למה שאת מחפשת, שווה תמיד להמשיך לדייט נוסף.

לסיכום, דייטים יכולים להיות חוויה מרגשת, נעימה ומהנה. הרי גם במצב בו תהיי בזוגיות בה את רוצה וחולמת, תרצי בוודאי להמשיך ולצאת לדייטים עם בן הזוג שלך, כדי לתת מקום לרומנטיקה להתפתח, לגדול ולהתבטא. לכן, זו מיומנות שבכל מקרה שווה לפתח – והתקופה בה את נמצאת בעולם ההיכרויות היא הזדמנות מעולה לכך!

אז תיהני מהטיפים שהבאתי עבורך, ואם יש לך עוד רעיונות, שיכולים לעזור לנשים להפיק את המיטב מכל דייט שהן יוצאות אליו, מוזמנת לשתף לגבי זה בתגובות למאמר.

The post עקרונות לדייט מוצלח לאישה appeared first on המסע הנשי.